משנה תרומות ג ניקוד


פרק ג

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א) הַתּוֹרֵם קִשּׁוּת וְנִמְצֵאת מָרָה, אֲבַטִּיחַ וְנִמְצָא סָרוּחַ,
תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם.
הַתּוֹרֵם חָבִית שֶׁל יַיִן וְנִמְצֵאת שֶׁל חֹמֶץ,
אִם יָדוּעַ שֶׁהָיְתָה שֶׁל חֹמֶץ עַד שֶׁלֹּא תְּרָמָהּ, אֵינָהּ תְּרוּמָה.
אִם מִשֶּׁתְּרָמָהּ הֶחֱמִיצָה, הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה.
אִם סָפֵק, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם;
הָרִאשׁוֹנָה אֵינָהּ מְדַמַּעַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ,
וְכֵן הַשְּׁנִיָּה.
(ב) נָפְלָה אַחַת מֵהֶן לְתוֹךְ הַחֻלִּין, אֵינָהּ מְדַמַּעְתָּן.
נָפְלָה שְׁנִיָּה לְמָקוֹם אַחֵר, אֵינָהּ מְדַמַּעְתָּן.
נָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְמָקוֹם אֶחָד,
מְדַמְּעוֹת כַּקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן.
(ג) הַשֻּׁתָּפִין שֶׁתָּרְמוּ זֶה אַחַר זֶה,
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: תְּרוּמַת שְׁנֵיהֶם תְּרוּמָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תְּרוּמַת הָרִאשׁוֹן תְּרוּמָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם תָּרַם הָרִאשׁוֹן כַּשִּׁעוּר, אֵין תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי תְּרוּמָה;
וִאִם לֹא תָּרַם הָרִאשׁוֹן כַּשִּׁעוּר, תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי תְּרוּמָה.
(ד) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא דִּבֵּר;
אֲבָל הִרְשָׁה אֶת בֶּן בֵּיתוֹ אוֹ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת שִׁפְחָתוֹ לִתְרוֹם,
תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
בִּטֵּל,
אִם עַד שֶׁלֹּא תָּרַם בִּטֵּל, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה;
וְאִם מִשֶּׁתָּרַם בִּטֵּל, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
הַפּוֹעֲלִים, אֵין לָהֶן רְשׁוּת לִתְרוֹם;
חוּץ מִן הַדָּרוֹכוֹת, שֶׁהֵן מְטַמְּאִים אֶת הַגַּת מִיָּד.
(ה) הָאוֹמֵר: תְּרוּמַת הַכְּרִי זֶה בְּתוֹכוֹ,
וּמַעַשְׂרוֹתָיו בְּתוֹכוֹ,
תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר זֶה בְּתוֹכוֹ,
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, קָרָא שֵׁם.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיֹּאמַר "בִּצְפוֹנוֹ" אוֹ "בִּדְרוֹמוֹ".
רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר:
הָאוֹמֵר: תְּרוּמַת הַכְּרִי מִמֶּנּוּ עָלָיו, קָרָא שֵׁם.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
הָאוֹמֵר: עִשּׂוּר מַעֲשֵׂר זֶה עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו, קָרָא שֵׁם.
(ו) הַמַּקְדִים תְּרוּמָה לְבִכּוּרִים, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לִתְרוּמָה, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן,
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי.
שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, כח): מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר.
(ז) וּמִנַּיִן שֶׁיִּקְדְּמוּ הַבִּכּוּרִים לַתְּרוּמָה? זֶה קָרוּי תְּרוּמָה וְרֵאשִׁית, וְזֶה קָרוּי תְּרוּמָה וְִרֵאשִׁית!
אֶלָּא יִקְדְּמוּ בִּכּוּרִים, שֶׁהֵן בִּכּוּרִים לַכֹּל;
וּתְרוּמָה לָרִאשׁוֹן, שֶׁהִיא רֵאשִׁית;
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֵאשִׁית.
(ח) הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר תְּרוּמָה, וְאָמַר מַעֲשֵׂר,
מַעֲשֵׂר וְאָמַר תְּרוּמָה,
עוֹלָה וְאָמַר שְׁלָמִים,
שְׁלָמִים וְאָמַר עוֹלָה,
שֶׁאֵינִי נִכְנָס לְבַיִת זֶה וְאָמַר לָזֶה,
שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְאָמַר לָזֶה,
לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיִּהְיוּ פִּיו וִלִבּוֹ שָׁוִין.
(ט) הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה, וְמַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מַעֲשֵׂר, וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין לַנָּכְרִי כֶּרֶם רְבָעִי;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יֵשׁ לוֹ.
תְּרוּמַת הַנָּכְרִי מְדַמַּעַת, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.