משנה פאה ג רמבם

(הופנה מהדף משנה פיאה ג רמבם)

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) מלבנות התבואה שבין הזיתים -

בית שמאי אומרים: פאה מכל אחד ואחד.
ובית הלל אומרים: מאחד על הכל.
ומודים -
שאם היו ראשי שורות מעורבים - שהוא נותן פאה, מאחד על הכל.


(ב) המנמר את שדהו, ושייר קלחים לחים -

רבי עקיבה אומר: פאה מכל אחד ואחד.
וחכמים אומרים: מאחד על הכל.
ומודים חכמים לרבי עקיבה -
בזורע שבת או חרדל, בשלשה מקומות - שהוא נותן פאה, מכל אחד ואחד.


(ג) המחליק בצלים לחים לשוק, ומקיים יבשים לגורן -

נותן פאה - לאלו לעצמן, ולאלו לעצמן.
וכן באפונים, וכן בכרם המדל -
נותן מן המשואר, על מה ששייר.
המחליק מאחת יד - נותן מן המשואר על הכל.


(ד) האימהות של בצלים -

חייבות בפאה.
רבי יוסי פוטר.
מלבנות הבצלים שבין הירק -
רבי יוסי אומר: פאה מכל אחד ואחד.
וחכמים אומרים: מאחד על הכל.


(ה) האחים שחלקו - נותנין שתי פאות.

חזרו ונשתתפו - נותנין פאה אחת.
שנים שלקחו את האילן - נותנין פאה אחת.
לקח זה צפונו, וזה דרומו -
זה נותן פאה לעצמו, וזה נותן פאה לעצמו.


[ו] *הערה 1: המוכר קלחי אילן בתוך שדהו - נותן פאה לכל אחד ואחד.

אמר רבי יהודה: אימתי? -
בזמן שלא שייר בעל השדה.
אבל אם שייר בעל השדה - הוא נותן פאה לכל.


(ו) [ז] רבי אליעזר אומר: קרקע בית רובע - חייבת בפאה.

רבי יהושע אומר: העושה סאתיים.
רבי טרפון אומר: שישה על שישה טפחים.
רבי יהושע בן בתירה אומר: כדי לקצור ולשנות, והלכה כדבריו.
רבי עקיבה אומר: קרקע כל שהוא -
חייבת בפאה, ובבכורים,
ולכתוב עליו פרוזבול,
ולקנות עימו נכסים שאין להם אחריות - בכסף, ובשטר, ובחזקה.


(ז) [ח] הכותב נכסיו שכיב מרע -

שייר קרקע כל שהוא - מתנתו קיימת.
לא שייר קרקע כל שהוא - אין מתנתו קיימת.
הכותב נכסיו לבניו,
וכתב לאשתו קרקע כל שהוא - איבדה כתובתה.
רבי יוסי אומר: אם קיבלה עליה - אף על פי שלא כתב, איבדה כתובתה.


(ח) [ט] הכותב נכסיו לעבדו - יצא בן חורין.

שייר קרקע כל שהוא - לא יצא בן חורין.
רבי יוסי אומר: יצא.
רבי שמעון אומר: לעולם הוא בן חורין,
עד שיאמר - הרי כל נכסי נתונין לאיש פלוני עבדי, חוץ מאחד מריבוא שבהם.


הערות

עריכה
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה פאה ג