משנה סוכה ב ניקוד


פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א)

הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסֻּכָּה – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
נוֹהֲגִין הָיִינוּ שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטָּה בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים,
וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָּבָר.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
מַעֲשֶׂה בְּטָבִי, עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל,
שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה,
וְאָמַר לָהֶן רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים:
רְאִיתֶם טָבִי עַבְדִּי,
שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲבָדִים פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה -
לְפִיכָךְ יָשֵׁן הוּא תַחַת הַמִּטָּה.
וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ,
שֶׁהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ:


(ב)

הַסּוֹמֵךְ סֻכָּתוֹ בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה, כְּשֵׁרָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ, פְּסוּלָה.
סֻכָּה הַמְּדֻבְלֶלֶת,
וְשֶׁצִּלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחֲמָתָהּ,
כְּשֵׁרָה.
הַמְּעֻבֶּה כְּמִין בַּיִת,
אַף עַל פִּי שֶּׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ,
כְּשֵׁרָה:


(ג)

הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה,

כְּשֵׁרָה,
וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.
בְּרֹאשׁ הָאִילָן, אוֹ עַל גַּבֵּי גָּמָל,
כְּשֵׁרָה,
וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְיוֹם טוֹב.
שְׁתַּיִם בְּאִילָן וְאַחַת בִּידֵי אָדָם,
אוֹ שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בְּאִילָן,
כְּשֵׁרָה,
וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְיוֹם טוֹב.
שָׁלֹשׁ בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בְּאִילָן,
כְּשֵׁרָה,
וְעוֹלִין לָהּ בְיוֹם טוֹב.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁנִּטַּל הָאִילָן וִיכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
כְּשֵׁרָה,
וְעוֹלִין לָהּ בְיוֹם טוֹב:


(ד)

הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בֵּין הָאִילָנוֹת, וְהָאִילָנוֹת דְּפָנוֹת לָהּ,

כְּשֵׁרָה.
שְׁלוּחֵי מִצְוָה פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה.
חוֹלִין וּמְשַׁמְּשֵיהֶן פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה.
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עֲרַאי חוּץ לַסֻּכָּה:


(ה)

מַּעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִטְעֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל,

וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁתֵּי כּוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁל מָיִם,
וְאָמְרוּ, הַעֲלוּם לַסֻּכָּה.
וּכְשֶׁנָּתְנוּ לוֹ לְרַבִּי צָדוֹק אֹכֶל פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה,
נְטָלוֹ בְּמַפָּה,
וַאֲכָלוֹ חוּץ לַסֻּכָּה,
וְלֹא בֵּרֵךְ אַחֲרָיו:


(ו)

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה,
אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין לַדָּבָר קִצְבָה,
חוּץ מִלֵּילֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג בִּלְבַד.

וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

מִי שֶׁלֹּא אָכַל לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן,
יַשְׁלִים בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין לַדָּבָר תַּשְׁלוּמִין;
עַל זֶה נֶאֱמַר (קהלת א, טו):
מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת:


(ז)

מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת,

בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי:
מַעֲשֶׂה, שֶּׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת יוֹחָנָן בֶּן הַחֹרֹנִי,
וּמְצָאוּהוּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי:
מִשָּׁם רְאָיָה?
אַף הֵם אָמְרוּ לוֹ:
אִם כֵּן הָיִיתָ נוֹהֵג,
לֹא קִיַּמְתָּ מִצְוַת סֻכָּה מִיָּמֶיךָ:


(ח)

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה.

קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ, חַיָּב בַּסֻּכָּה.
מַעֲשֶׂה וְיָלְדָה כַּלָּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי הַזָּקֵן,
וּפִחֵת אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְסִכֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה בִּשְׁבִיל הַקָּטָן:


(ט)

כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי.

יָרְדוּ גְּשָׁמִים, מֵאֵימָתַי מֻתָּר לִפָּנוֹת?
מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה.
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו: