משנה נדרים ז ניקוד


פרק ז

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א)
הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בַּדְּלוּעִין.
וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר.
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא,
וַהֲלֹא אוֹמֵר אָדָם לִשְׁלוּחוֹ: קַח לִי יָרָק,
וְהוּא אוֹמֵר: לֹא מָצָאתִי אֶלָּא דְּלוּעִין.
אָמַר לָהֶם,
כֵּן הַדָּבָר. אוֹ שֶׁמָּא אוֹמֵר הוּא לוֹ: לֹא מָצָאתִי אֶלָּא קִטְנִית?
אֶלָּא שֶׁהַדְּלוּעִין בִּכְלָל יָרָק, וְקִטְנִית אֵינוֹ בִּכְלָל יָרָק.
וְאָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי לַח, וּמֻתָּר בַּיָּבֵשׁ:
(ב)
הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן, אָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי יָבֵשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַּחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַּחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין.
אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן, אָסוּר בַּכֹּל, וּמֻתָּר בְּפֵרוֹת הָאִילָן וּבַיָּרָק:
(ג)
הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת, מֻתָּר בַּשַּׂק, בַּיְּרִיעָה, וּבַחֲמִילָה.
אָמַר: קוֹנָם צֶמֶר עוֹלֶה עָלַי, מֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת בְּגִזֵּי צֶמֶר.
פִּשְׁתָּן עוֹלֶה עָלַי, מֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת בַּאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַכֹּל לְפִי הַנּוֹדֵר.
טָעַן וְהֵזִיעַ וְהָיָה רֵיחוֹ קָשֶׁה,
אָמַר: קוֹנָם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים עוֹלִים עָלַי,
מֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת,
וְאָסוּר לְהַפְשִׁיל לַאֲחוֹרָיו:
(ד)
הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת, מֻתָּר בָּעֲלִיָּה,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
עֲלִיָּה בִּכְלַל הַבַּיִת.
הַנּוֹדֵר מִן הָעֲלִיָּה, מֻתָּר בַּבַּיִת:
(ה)
הַנּוֹדֵר מִן הַמִּטָּה, מֻתָּר בַּדַּרְגָּשׁ,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
דַּרְגָּשׁ בִּכְלַל מִטָּה.
הַנּוֹדֵר מִן הַדַּרְגָּשׁ, מֻתָּר בַּמִּטָּה.
הַנּוֹדֵר מִן הָעִיר, מֻתָּר לִכָּנֵס לִתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר, וְאָסוּר לִכָּנֵס לְעִבּוּרָהּ.
אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת, אָסוּר מִן הָאֲגָף וְלִפְנִים:
(ו)
קוֹנָם פֵּרוֹת הָאֵלּוּ עָלַי, קוֹנָם הֵן עַל פִּי, קוֹנָם הֵן לְפִי,
אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן.
שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאֲנִי טוֹעֵם,
מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן,
בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה.
אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה,
אֲפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין אֲסוּרִין:
(ז)
הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ:
קוֹנָם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי, קוֹנָם הֵן עַל פִּי, קוֹנָם הֵן לְפִי,
אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן.
שֶׁאֵינִי אוֹכֵל, שֶׁאֵינִי טוֹעֵם,
מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן,
בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה.
אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה,
אֲפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין אֲסוּרִים:
(ח)
שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה אֵינִי אוֹכֵל עַד הַפֶּסַח,
שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה אֵינִי מִתְכַּסֶּה עַד הַפֶּסַח;
עָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח,
מֻתָּר לֶאֱכוֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח.
שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי אוֹכֵל,
וְשֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי מִתְכַּסֶּה;
עָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח,
אָסוּר לֶאֱכֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח:
(ט)
שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַפֶּסַח אִם תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ עַד הַחַג;
הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, אֲסוּרָה בַּהֲנָאָתוֹ עַד הַפֶּסַח.
אַחַר הַפֶּסַח, בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ.
שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַחַג אִם תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ עַד הַפֶּסַח,
וְהָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח;
אֲסוּרָה בַּהֲנָאָתוֹ עַד הַחַג,
וּמֻתֶּרֶת לֵילֵךְ אַחַר הַפֶּסַח: