משנה נגעים ד דפוסים
משנה נגעים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
יש בשער לבן מה שאין בפשיון, ויש בפשיון מה שאין בשער לבן.
ששער לבן מטמא בתחלה, ומטמא בכל מראה לובן, ואין בו סימן טהרה.
יש בפשיון, שהפשיון מטמא בכל שהוא, ומטמא בכל הנגעים, חוץ לנגע, מה שאין כן בשער לבן.
יש במחיה מה שאין בפשיון, ויש בפשיון מה שאין במחיה.
שהמחיה מטמא בתחלה, ומטמא בכל מראה, ואין בה סימן טהרה.
יש בפשיון, שהפשיון מטמא בכל שהוא, ומטמא בכל הנגעים, חוץ לנגע, מה שאין כן במחיה.
יש בשער לבן מה שאין במחיה, ויש במחיה מה שאין בשער לבן.
ששער לבן מטמא בשחין ובמכוה, במכונס ובמפוזר, במבוצר ושלא במבוצר.
יש במחיה, שהמחיה מטמא בקרחת ובגבחת, הפוכה ושלא הפוכה, ומעכבת את ההופך כולו לבן, ומטמא בכל מראה. מה שאין כן בשער לבן.
שתי שערות, עקרן משחיר וראשן מלבין -- טהור.
עקרן מלבין וראשן משחיר -- טמא.
כמה יהא בלבנונית? רבי מאיר אומר, כל שהוא. רבי שמעון אומר, כדי לקרוץ בזוג.
היתה אחת מלמטה ונחלקה מלמעלה והיא נראית כשתים -- טהור.
בהרת ובו שער לבן או שער שחור -- טמא; אין חוששין שמא מיעט מקום שער שחור את הבהרת, מפני שאין בו ממש.
בהרת כגריס וחוט יוצא ממנה, אם יש בו רוחב שתי שערות, זוקקה לשער לבן ולפשיון, אבל לא למחיה.
שתי בהרות וחוט יוצא מזו לזו, אם יש בו רוחב שתי שערות, מצרפן. ואם לאו, אין מצרפן.
בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה ושער לבן בתוך המחיה. הלכה המחיה -- טמאה מפני שער לבן. הלך שער לבן -- טמא מפני המחיה.
רבי שמעון מטהר, מפני שלא הפכתו הבהרת.
בהרת היא ומחיתה כגריס ושער לבן בתוך הבהרת. הלכה המחיה -- טמאה מפני שער לבן. הלך שער לבן -- טמא מפני המחיה.
רבי שמעון מטהר, מפני שלא הפכתו בהרת כגריס.
ומודה, שאם יש במקום שער לבן כגריס, שהוא טמא.
בהרת ובה מחיה ופשיון. הלכה המחיה -- טמאה מפני הפשיון. הלך הפשיון -- טמאה מפני המחיה.
וכן בשער לבן ובפשיון.
הלכה וחזרה בסוף שבוע -- הרי היא כמות שהיתה. לאחר הפטור -- תראה כתחלה.
היתה עזה ונעשית כהה, כהה ונעשית עזה -- הרי היא כמו שהיתה, ובלבד שלא תתמעט מארבעה מראות.
כנסה ופשתה, פשתה וכנסה -- רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.
בהרת כגריס ופשתה כחצי גריס והלך מן האום כחצי גריס -- רבי עקיבא אומר, תראה בתחלה. וחכמים מטהרין.
בהרת כגריס ופשתה כחצי גריס ועוד, והלך מן האום כחצי גריס -- רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.
בהרת כגריס ופשתה כגריס ועוד, והלכה לה האום -- רבי עקיבא מטמא. וחכמים אומרים, תראה בתחלה.
בהרת כגריס ופשתה כגריס. נולדה לפשיון מחיה או שער לבן והלך לה האום -- רבי עקיבא מטמא.
וחכמים אומרים, תראה בתחלה.
בהרת כחצי גריס ואין בה כלום. נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת, הרי זו להסגיר.
בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת. נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת, הרי זו להסגיר.
בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות. נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת, הרי זו להסגיר.
בהרת כחצי גריס ואין בה כלום. נולדה בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות, הרי זו להחליט, מפני שאמרו, אם בהרת קדמה לשער לבן, טמא. ואם שער לבן קדם לבהרת, טהור.
ואם ספק, טמא. ורבי יהושע קיהה.
משנה נגעים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב