משנה מעשר שני ב ניקוד


פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

עריכה

(א) מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, נִתָּן לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה,
לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל,
וְלָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ.
לֹא יָסוּךְ יַיִן וָחֹמֶץ,
אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן.
אֵין מְפַטְּמִין שֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׁר שֵׁנִי,
וְאֵין לוֹקְחִין בִּדְמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁמֶן מְפֻטָּם;
אֲבָל מְפַטֵּם הוּא אֶת הַיַּיִן.
נָפַל לְתוֹכוֹ דְּבַשׁ וְתַבְלִין וְהִשְׁבִּיחוּ,
הַשֶּׁבַח לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
דָּגִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַקַּפְלוֹטוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהִשְׁבִּיחוּ,
הַשֶּׁבַח לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
עִסָּה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֲפָאָהּ וְהִשְׁבִּיחָה,
הַשֶּׁבַח לַשֵּׁנִי.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁשִּׁבְחוֹ נִכָּר, הַשֶּׁבַח לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן;
וְכָל שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ נִכָּר, הַשֶּׁבַח לַשֵּׁנִי:
(ב) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֵין סָכִין שֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם.
וַחֲכָמִים מַתִּירִין.
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן:
אִם הֵקֵל בִּתְרוּמָה חֲמוּרָה, לֹא נָקֵל בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַקַּל?
אָמַר לָהֶם:
מַה, לֹא אִם הֵקֵל בִּתְרוּמָה הַחֲמוּרָה, מָקוֹם שֶׁהֵקֵל בְּכַרְשִׁינִים וּבְתִלְתָּן,
נָקֵל בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַקַּל, מָקוֹם שֶׁלֹּא הֵקֵל בְּכַרְשִׁינִים וּבְתִלְתָּן?
(ג) תִּלְתָּן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, תֵּאָכֵל צִמְחוֹנִים.
וְשֶׁל תְּרוּמָה,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
כָּל מַעֲשֶׁיהָ בְּטָהֳרָה, חוּץ מֵחֲפִיפָתָהּ.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּטֻמְאָה, חוּץ מִשְּׁרִיָּתָהּ:
(ד) כַּרְשִׁינֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, יֵאָכְלוּ צִמְחוֹנִים.
וְנִכְנָסִין לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצְאִין.
נִטְמְאוּ,
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: יִתְחַלְּקוּ לְעִסּוֹת;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִפָּדוּ.
וְשֶׁל תְּרוּמָה,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
שׁוֹרִין וְשָׁפִין בְּטָהֳרָה, וּמַאֲכִילִין בְּטֻמְאָה.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
שׁוֹרִין בְּטָהֳרָה, וְשָׁפִין וּמַאֲכִילִין בְּטֻמְאָה.
שַׁמַּאי אוֹמֵר:
יֵאָכְלוּ צָרִיד.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
כָּל מִעֲשֵׂיהֶן בְּטֻמְאָה:
(ה) מְעוֹת חֻלִּין וּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ,
מַה שֶּׁלִּקֵּט – לִקֵּט לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַד שֶׁיַּשְׁלִים,
וְהַשְּׁאָר חֻלִּין.
אִם בָּלַל וְחָפַן,
לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
זֶה הַכְּלָל:
הַמִּתְלַקְּטִים, לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי;
וְהַנִּבְלָלִים, לְפִי חֶשְׁבּוֹן:
(ו) סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְשֶׁל חֻלִּין שֶׁנִּתְעָרְבוּ,
מֵבִיא בְּסֶלַע מָעוֹת, וְאוֹמֵר:
סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא, מְחֻלֶּלֶת עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ;
וּבוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבָּהֶן, וּמְחַלְּלָן עָלֶיהָ.
מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ:
מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחֹשֶׁת מִדֹּחַק;
וְלֹא שֶׁיִּתְקַיֵּם כֵּן, אֶלָּא חוֹזֵר וּמְחַלְּלָם עַל הַכֶּסֶף:
(ז) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם אֶת סְלָעָיו דִּינְרֵי זָהָב;
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
אֲנִי עָשִׂיתִי לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּלְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶת כַּסְפָּן דִּינְרֵי זָהָב:
(ח) הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כָּל הַסֶּלַע מָעוֹת;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שֶׁקֶל כֶּסֶף וְשֶׁקֶל מָעוֹת.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

אֵין מְחַלְּלִין כֶּסֶף וּפֵרוֹת עַל הַכֶּסֶף;
וַחֲכָמִים מַתִּירִים:
(ט) הַפּוֹרֵט סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
כָּל הַסֶּלַע מָעוֹת;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
שֶׁקֶל כֶּסֶף וְשֶׁקֶל מָעוֹת.
הַדָּנִין לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים:
בִּשְׁלֹשָׁה דִּינָרִין כֶּסֶף, וְדִינָר מָעוֹת.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
שְׁלֹשָׁה דִּינָרִין כֶּסֶף, וּרְבִיעִית מָעוֹת.
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
אַרְבָּעָה אַסְפְּרֵי כֶּסֶף.
שַׁמַּאי אוֹמֵר:
יַנִּיחֶנָּה בַּחֲנוּת וְיֹאכַל כְּנֶגְדָּהּ:
(י) מִי שֶׁהָיוּ מִקְצָת בָּנָיו טְמֵאִין וּמִקְצָתָן טְהוֹרִים, מַנִּיחַ אֶת הַסֶּלַע וְאוֹמֵר:
מַה שֶּׁהַטְּהוֹרִים שׁוֹתִים, סֶלַע זוֹ מְחֻלֶּלֶת עָלָיו.
נִמְצְאוּ טְהוֹרִין וּטְמֵאִין שׁוֹתִין מִכַּד אֶחָד: