משנה יומא ז ניקוד


פרק ז

משניות: א ב ג ד ה

עריכה

(א) בָּא לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת.
אִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי בּוּץ, קוֹרֵא;
וְאִם לֹא, קוֹרֵא בְּאִצְטְלִית לָבָן מִשֶּׁלּוֹ.
חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה,
וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת,
וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן,
וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל.
וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל,
וְקוֹרֵא עוֹמֵד;
וְקוֹרֵא "אַחֲרֵי מוֹת" וְ"אַךְ בֶּעָשׂוֹר".
וְגוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר:
יוֹתֵר מִמַּה שֶׁקָּרָאתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן;
וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחוּמַשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה.
וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה בְּרָכוֹת:
עַל הַתּוֹרָה,
וְעַל הָעֲבוֹדָה,
וְעַל הַהוֹדָאָה,
וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן,
וְעַל הַמִּקְדָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
וְעַל יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן,
(וְעַל יְרוּשָׁלַיִם בִּפְנֵי עַצְמָּהּ),
וְעַל הַכֹּהֲנִים בִּפְנֵי עַצְמָן,
וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.


(ב) הָרוֹאֶה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא, אֵינוֹ רוֹאֶה פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים;
וְהָרוֹאֶה פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים, אֵינוֹ רוֹאֶה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא.
וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי,
אֶלָּא שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ רְחוֹקָה,
וּמְלֶאכֶת שְׁנֵיהֶן שָׁוָה כְּאַחַת.


(ג)

אִם בְּבִגְדֵי בּוּץ קוֹרֵא,

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
פָּשַׁט,
יָרַד וְטָבַל,
עָלָה וְנִסְתַּפָּג.
הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב, וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת אֵילוֹ, וְאֵת אֵיל הָעָם, וְאֶת שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה,
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיוּ קְרֵבִין,
וּפַר הָעוֹלָה;
וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ (הָיוּ קְרֵבִין) עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.


(ד)

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,

וּפָשַׁט,
וְיָרַד וְטָבַל,
וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג.
הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן,
וְלָבַשׁ,
וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
נִכְנַס לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה.
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
וּפָשַׁט,
וְיָרַד וְטָבַל,
עָלָה וְנִסְתַּפָּג.
הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב,
וְלָבַשׁ,
וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
וְנִכְנַס לְהַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם,
וּלְהֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת,
וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
וּפָשַׁט.
הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי עַצְמוֹ, וְלָבַשׁ.
וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ.
וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ.


(ה)

כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה כֵּלִים,

וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה,
בְּכֻתֹּנֶת וּמִכְנָסַיִם וּמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.
מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וְצִיץ.
בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתֻמִּים.
וְאֵין נִשְׁאָלִין אֶלָּא לְמֶלֶךְ וּלְבֵית דִּין וּלְמִי שֶׁהַצִּבּוּר צָרִיךְ בּוֹ [נ"א: שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ].