משנה יבמות יא דפוסים
משנה יבמות, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א עריכה
נושאין על האנוסה ועל המפותה.
האונס והמפתה על הנשואה, חייב.
נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו, אנוסת בנו ומפותת בנו.
רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו.
משנה ב עריכה
הגיורת שנתגיירו בניה עמה, לא חולצין ולא מייבמין, אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה.
וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה.
משנה ג עריכה
חמש נשים שנתערבו ולדותיהן, הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו, ארבעה חולצין לאחת, ואחד מייבם אותה.
הוא ושלשה חולצין לאחרת, ואחד מייבם.
נמצאו ארבע חליצות וייבום לכל אחת ואחת.
משנה ד עריכה
האשה שנתערב ולדה בוולד כלתה, הגדילו התערובות, ונשאו נשים, ומתו, בני הכלה חולצין ולא מייבמין, שהוא ספק אשת אחיו ספק אשת אחי אביו.
ובני הזקנה, או חולצין או מייבמין, שהוא ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו.
מתו הכשרים, בני התערובות לבני הזקנה חולצין ולא מייבמין, שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו.
ובני הכלה, אחד חולץ ואחד מייבם.
משנה ה עריכה
כוהנת שנתערב ולדה בוולד שפחתה, הרי אלו אוכלים בתרומה, וחולקים חלק אחד בגורן, ואינן מטמאין למתים, ואין נושאין נשים, בין כשרות בין פסולות.
הגדילו התערובות, ושחררו זה את זה, נושאין נשים ראויות לכהונה, ואינן מטמאין למתים.
ואם נטמאו, אינן סופגין את הארבעים.
ואינן אוכלים בתרומה.
ואם אכלו, אינן משלמין קרן וחומש.
ואינן חולקין על הגורן.
ומוכרין את התרומה, והדמים שלהם.
ואינן חולקים בקדשי המקדש, ואין נותנין להם קדשים, ואין מוציאים שלהם מידם, ופטורין מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקיבה, ובכורו יהא רועה עד שיסתאב, ונותנין עליו חומרי כהנים וחמרי ישראלים.
משנה ו עריכה
מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת, וילדה, ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון, היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני, חולצין ולא מייבמין.
וכן הוא להם חולץ ולא מייבם.
היו לו אחים מן הראשון ואחים מן השני שלא מאותה האם, הוא חולץ ומייבם, והם, אחד חולץ ואחד מייבם.
משנה ז עריכה
היה אחד ישראל ואחד כהן, נושא אשה ראויה לכהן, ואינו מטמא למתים.
ואם נטמא, אינו סופג את הארבעים.
ואינו אוכל בתרומה.
ואם אכל, אינו משלם קרן וחומש.
ואינו חולק על הגורן, ומוכר התרומה והדמים שלו, ואינו חולק בקדשי המקדש, ואין נותנים לו את הקדשים, ואין מוציאין את שלו מידו, ופטור מן הזרוע והלחיים והקיבה, ובכורו יהא רועה עד שיסתאב, ונותנין עליו חומרי כהנים וחמרי ישראלים.
היו שניהם כהנים, הוא אונן עליהם, והם אוננים עליו.
הוא אינו מטמא להם, והם אינן מטמאין לו.
הוא אינו יורש אותן, אבל הם יורשין אותו.
ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה, ועולה במשמרו של זה ושל זה, ואינו חולק.
אם היו שניהם במשמר אחד, נוטל חלק אחד.
משנה יבמות, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב