מצודות על שמואל א טז
<< · מצודות על שמואל א · טז · >>
פסוק א
מצודת ציון
"קרנך" - כלי מה עשוי בדמות קרן
"בית הלחמי" - מבית לחם
מצודת דוד
"לי מלך" - רצה לומר שהוא יהיה מלך לי לשמור מצותי
"ואני מאסתיו" - ואין מהראוי להתאבל עליו זמן מרובהפסוק ב
מצודת דוד
"ואמרת" - לבני העירפסוק ג
מצודת ציון
"בזבח" - באכילת בשר הזבחפסוק ד
מצודת ציון
"ויחרדו" - מהרו בחרדה
מצודת דוד
"ויאמר" - הגדול שבהם אמר לו אם בואו הוא בהיות עמו השלום או הוא בעבור העדר השלוםפסוק ה
מצודת ציון
"התקדשו" - ענין הזמנה כמו (ירמיהו ו ד)קדשו עליה מלחמה
מצודת דוד
"ויאמר שלום" - הנה השלום עמי ואין רע ובאתי הנה לזבוח לה' וגו'פסוק ו
מצודת דוד
"אך נגד ה'" - רצה לומר למלכות הוא הגון אך שיהיה משיחו נגד ה' רצה לומר שיהיה ה' עמופסוק ז
מצודת דוד
"וה'" - אבל ה' יראה ללבב הטובה היא ובזה הדבר תלוי
"יראה לעינים" - אם הנראה הוא יפה עינים שהוא הדבר אשר יראה האדם ואין לתלות המלוכה בדבר זה
"כי לא" - רצה לומר איני רואה לתלות בדבר אשר רואה האדםפסוק ט
מצודת ציון
"שמה" - הוא שמעאפסוק י
מצודת דוד
"שבעת בניו" - בדברי הימים (א ב טו) לא חשב כי אם שבעה עם דוד שנאמר דוד השביעי ובמדרש יש שהיה לישי עוד בן ושמו אליהו המוזכר בין הנגידים שנאמר (שם א כז יח) ליהודה אליהו מאחי דוד וכן נאמר (לקמן יז יב) ולו שמנה בנים (ומה שלא חשבו בדברי הימים יראה שהיה מאשה אחרת וצרויה ואביגיל היו אחיות לשבעת האחים רק מן האם ולא מן האב וכמו שנאמר (שמואל-ב יז כה) אשר בא אל אביגיל בת נחש ומזה יראה שהיתה בת נחש ולא בת ישי ובהיות כן לא היו אחיות לאליהו לא מן האב ולא מן האם והנה בדברי הימים (א ב טז) נאמר ואחיותיהם צרויה ואביגיל ולזה לא חשב אליהו עמהם כי לאליהו לא היו אחיות כאמור אולם חז"ל לא קבלו כן כי אמרו (בבא בתרא יז א) שנחש הוא ישי )פסוק יא
מצודת ציון
"התמו" - מלשון תם והשלמה
"שאר" - נשאר
"נסוב" - הישיבה לאכילה קרויה מסיבה כי דרכם היה לשבת מסובים
מצודת דוד
"הנערים" - בניך
"כי לא נסוב" - על השלחן לאכול עד בואו פה
"התמו" - האם נשלמופסוק יב
מצודת ציון
"אדמוני" - מראהו אדום
"עם יפה עינים" - רוצה לומר ויפה עינים וכן (עמוס ד י)עם שבי סוסיכם
"רואי" - מראה
"קום" - הוא ענין זרוז
מצודת דוד
"כי זה הוא" - אשר בחרתי בופסוק יג
מצודת ציון
"ותצלח" - ועבר כמו (לעיל י י) ותצלח עליו רוח אלהים
"רוח ה'" - רוח גבורה מה'פסוק יד
מצודת ציון
"ובעתתו" - מלשון בעתה וחרדה
"רוח רעה" - רוח מחריד ומרעיד
מצודת דוד
"מאת ה'" - ולא באה לו במקרהפסוק טו
מצודת דוד
"רוח אלהים" - רצה לומר רוח גדול וחזק כי כשרוצה להגדיל דבר מה סומכו למלת אלהים וכן (לעיל יד טו) ותהי לחרדת אלהים או רצה לומר רוח רעה הבאה מאלהיםפסוק טז
מצודת דוד
"וטוב לך" - כי בעבור שמחת קול הזמר תלך הרעדה
"עבדיך לפניך" - רצה לומר אתה תצוה והלא עבדיך המה לפניך ונכונים המה לעשות אשר תצוה ואמור להם אשר יבקשו איש יודע חכמת הנגון ומנגן בכנורפסוק יז
מצודת דוד
"מטיב לנגן" - מנגן טוב ויפהפסוק יח
מצודת ציון
"ונבון דבר" - מבין כל דבר חכמה
מצודת דוד
"וה' עמו" - שהוא איש מוצלח ובהצלחתו יועיל לך
"וגבור חיל וגו'" - המה הדברים הראוים לעומד בהיכל מלך