מצודות על משלי ד
<< · מצודות על משלי · ד · >>
פסוק א
מצודת דוד
"שמעו בנים" - אתם, בני אל חי, שמעו למוסר האב שבשמים, המייסר על הבינה, והקשיבו לדעת אותה.
מצודת ציון
"והקשיבו" - ענין שמיעה והאזנה.פסוק ב
מצודת דוד
"כי לקח טוב" - וכה יאמר במוסרו: הלא נתתי לכם למוד טוב ומחוכם, אל תעזבו את התורה ההוא.פסוק ג
מצודת דוד
"כי בן" - אמר שלמה: אל תחשבו שאני שונא את הבריות ולזה אני מזהירכם מן הדברים שנפשו של אדם חומדתן, אל תאמרו כן! כי הלא בן אהוב הייתי לאבי, ומעונג ויחיד לאמי.
מצודת ציון
"רך" - מעונג.פסוק ד
מצודת דוד
"ויורני" - ועם כל אהבתו אלי, למדני הדברים האלה ואמר לי: דברי תוכחתי יסעדו לבך, למען תשאר עומד ביראת ה'.
"שמור מצותי" - המצוה אשר אני דובר אליך בשם ה'.
"וחיה" - בשמירתם תשיג החיים.
מצודת ציון
"ויורני" - ענין למוד, כמו (ישעיהו כח): "את מי יורה דעה".פסוק ה
מצודת דוד
"קנה" - ראה שתהא החכמה והבינה קנוים לך ומצוים אצלך, ואל תשכחם.
"מאמרי פי" - מדברי אזהרותי.פסוק ו
מצודת דוד
"אל תעזבה" - אל תעזוב את התורה, וגם היא תשמרך מכל מכשול.פסוק ז
מצודת דוד
"ראשית חכמה" - בראשית למוד החכמה, ראה שתהא קנויה לך, ר"ל: מעת תתחיל ללמוד, למוד אותה דרך קבע, שתהא שקועה בך.
"ובכל קנינך" - המיוחדת בכל הדברים הקנויים לך ושקועים אצלך תהיה קניית הבינה.פסוק ח
מצודת דוד
"סלסלה" - תהא ממשמש בה בקביעות, ותרומם אותך.
"כי תחבקנה" - כאשר תחבק אותה להיות דבוקה בך.
מצודת ציון
"סלסלה" - ענין משמוש, כמו (ירמיהו ו): "כבוצר על סלסלות", ובדרז"ל (בבלי:ביאור נזיר דף ג): "מסלסל בשערו".פסוק ט
מצודת דוד
"לוית חן" - תדבק לראשך חבורי החן.
"תמגנך" - תמסור לך עטרת תפארת.
מצודת ציון
"תמגנך" - ענין מסירה, כמו (בראשית יד): "אשר מגן צריך".פסוק י
מצודת דוד
"שמע בני" - ענין חיבה הוא זה, לומר 'חביב אתה לי, כי בני אתה וחפץ אני בתקנתך'.
"שנות חיים" - ר"ל שנים טובים ושלוים.פסוק יא
מצודת דוד
"הוריתיך" - אני מלמדך ללכת בדרך חכמה.
"הדרכתיך" - אני מוליכך בדרך ישר.
מצודת ציון
"הוריתיך" - ענין למוד.פסוק יב
מצודת דוד
"לא יצר" - לא יהיה צר מקום הפסיעות; ואז, אף אם תרוץ בו - לא תכשל במעשיך.
מצודת ציון
"צעדך" - פסיעותיך.
"תרוץ" - ענין מהירת ההליכה.פסוק יג
מצודת דוד
"אל תרף" - אל תרפה ידך ממנו.פסוק יד
מצודת ציון
"תאשר" - ענין הלוך ופסיעות, כמו (משלי ט): "ואשרו בדרך בינה".פסוק טו
מצודת דוד
"פרעהו" - בטל הדרך ההוא ואל תעבור בו, נטה מעליו "ועבור" ממנו.
מצודת ציון
"פרעהו" - ענין ביטול והשבתה, כמו (משלי א כה): "ותפרעו כל עצתי".
"שטה" - ענין הטיה והסרה, כמו (משלי ז כה): "אל ישט אל דרכיה".פסוק טז
מצודת דוד
"כי לא ישנו" - ההולכים בדרך ההוא לא יוכלו לישן אם לא יעשו הרעה.
"אם לא יכשילו" - את אחרים, וכפל הדבר במ"ש.פסוק יז
מצודת דוד
"לחם רשע" - ר"ל הבא מגזל.
"חמסים" - הבא מחמס.פסוק יח
מצודת דוד
"ואורח צדיקים" - האורח שהצדיקים הולכים בו הוא כאור היום, המזהיר והולך ומאיר בכל פעם יותר עד אשר יכון היום בשלימותו, והוא חצות היום; ר"ל, בכל עת ישכילו יותר לעמוד על דעת התורה.
מצודת ציון
"נוגה" - ענין הארה, כמו (תהלים יח): "מנוגה נגדו".
"הולך ואור" - ר"ל בכל פעם יותר, וכן (איוב לא): "וירח יקר הולך".פסוק יט
מצודת דוד
"כאפילה" - כהולכים בדרך חשיכה, ולא ידעו במה יוכלו להכשל להיות נשמר ממנו, ר"ל: שוגים בדעתם ותועים מדרך האמת, ואינם יודעים ממה להזהר.פסוק כ
פסוק כא
מצודת ציון
"אל יליזו" - אל ינטו.פסוק כב
מצודת דוד
"למוצאיהם" - המוצא חכמות התורה, המה לו לחיים ומרפא לכל בשרו.פסוק כג
מצודת דוד
"מכל משמר" - יותר מכל הדברים שאתה משמרם, שמור לבך מלחשוב בעוון, כי עיקר תוצאות חיים באה מן הלב, ואיך תחשוב בו בדבר המאבד את החיים?!פסוק כד
מצודת דוד
"הסר ממך" - ר"ל: אל תעשה דבר שיהא בו מקום לבני אדם לרנן אחריך. וירמוז הרנון בעקימת הפה ונטיית השפתים, כדרך המרננים ברמז.
מצודת ציון
"ולזות" - ענין נטיה ועקימה.פסוק כה
מצודת דוד
"לנוכח" - ראה בהתבוננות יתירה תכלית המעשה אשר תעשה, ואז עפעפיך יוליכוך בדרך הישר.
מצודת ציון
"ועפעפיך" - אישון העין.פסוק כו
מצודת דוד
"פלס" - ראה ליישר מעגל רגליך, ולא תלך כפי הקרי וההזדמן, ואז יהיו כל דרכיך נכונים.
מצודת ציון
"פלס" - ענין יושר, ועל-שום-זה נקרא מטה המאזנים (משלי טז): "פלס ומאזני וגו'", לפי שבו מיישר המשקל.פסוק כז
מצודת דוד
"אל תט" - בכל דבר אל תטה עצמך ימין ושמאל מדרך המצוות, אבל מרע הסר רגליך מכל וכל.
<< · מצודות על משלי · ד · >>