מצודות על מלכים א טז
<< · מצודות על מלכים א · טז · >>
פסוק ב
מצודת ציון
"הרימותיך" - מלשון תרומה והפרשהפסוק ג
מצודת ציון
"מבעיר" - ענין הפנוי מהמקוםפסוק ז
מצודת דוד
"ועל אשר הכה אותו" - רצה לומר גם יביא עליו העונש בעבור שהכה בית ירבעם ואף שבדבר ה' נעשה מכל מקום בעשא לא עשאו לקיים דבר ה' כי אם עשה לשבת על כסא המלוכה מבלי ימצא מערער עליו הואיל וגם הוא אחז במעשיו לזאת לדם נקי יחשב לו
"וגם ביד יהוא" - כי למעלה לא הזכיר לייעד העונש כי אם על מה שהחטיא את ישראל ולא הזכיר מה שחטא הוא בעצמו לכן הוסיף לומר וגם ביד יהוא וגו' ורצה לומר באותה הנבואה עצמה ששלח ביד יהוא שמיועד הוא לעונש על אשר החטיא את ישראל בהנבואה ההוא ייעד העונש גם בעבור הרעה אשר עשה בעצמו במעשה ידיופסוק ח
מצודת דוד
"בשנת עשרים ושש" - כי בעשא מלך בג' לאסא ועם השנה ההיא מלך כ"ד שנים ומת ומיד מלך אלה והרי היא בשנת כ"ו לאסא
"שנתים" - ומקוטעות היופסוק ט
מצודת דוד
"והוא בתרצה" - בעת שקשר עליו זמרי היה אלה בתרצה בבית ארצא אשר היה ממונה על בית המלך אשר בתרצה ושם שתה היין עד אשר נשתכר ולזה לא היה בו דעת להיות נשמר מזמרי
"שר מחצית הרכב" - שני שרים היו לאלה על אנשי הרכב והיה זמרי לשר על החציפסוק י
מצודת דוד
"בשנת עשרים ושבע" - כי בשנת כ"ו לאסא מלך וימי מלכותו שנתים והם מקצת הכ"ו מאסא והכ"ז והם ב' שנים מקוטעותפסוק יא
מצודת דוד
"ורעהו" - מיוחד היה להם איש לשבת תמיד עם המלך וכמו שנאמר (לעיל ה) וזבוד וגו' רעה המלך
"וגאליו" - קרוביו כמו (ויקרא כח כה) ובא גאלו על כי להקרוב היא משפט הגאולה לגאול שדהו מיד הקונה
"משתין בקיר" - הוא הזכר העושה קלוח למרחוקפסוק טו
מצודת דוד
"בשנת עשרים ושבע" - כי מלך מיד כשהרג לאלה
"והעם חונים" - כשהומלך בתרצה היו העם חונים בגבתוןפסוק טז
מצודת דוד
"כל ישראל" - אותם שהיו במחנה המליכו את עמרי ולא חפצו בזמריפסוק יח
מצודת דוד
"וישרוף עליו" - עמרי שרף על זמרי
מצודת ציון
"ארמון" - היכלפסוק יט
מצודת דוד
"אשר חטא" - בעוד היה שר מחצית הרכב חטא והחטיא את הנתונים תחת ממשלתופסוק כא
מצודת דוד
"לחצי" - לשני חצאים
"חצי העם" - אותם שלא היו בהמחנה היו אחר תבניפסוק כב
מצודת דוד
"וימת תבני" - בסדר עולם יש כיון שהשיא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו לאשה הרגו את תבניפסוק כג
מצודת דוד
"שתים עשרה שנה" - ומקוטעות היו וחושב מעת שהומלך מהעם אשר במחנה ומלך אם כן חמש שנים עם תבני כאחת ושבע שנים אחר שמת תבני ולפי שבסוף מלך על כל ישראל חזר לחשוב למלכותו גם אלו חמשת השנים
"שלשים ואחת" - אף כי זמרי הלא מלך בכ"ז לאסא והומת אחר שבעה ימים ומיד מלך עמרי אבל לפי שחצי העם היו אחר תבני לא היתה מלכות עמרי מלכות שלימה עד כי הומת תבני בשנת ל"א לאסא כי אז מלך על כל ישראלפסוק כד
מצודת דוד
"ויבן" - להיות לו לעיר מלוכה לשבת בה
"ויקן" - בשנה השביעית למלכותו
"את ההר שמרון" - על שם סופו אמר כי הוא קראה שומרון
מצודת ציון
"שמר" - שם אישפסוק כט
מצודת דוד
"עשרים וגו'" - ומקוטעות היו
"שלשים ושמנה" - כי עמרי מלך מיד כשמת זמרי בכ"ז לאסא וימי מלכותו י"ב שנים ומת ומיד מלך אחאב הרי ל"ח לאסאפסוק לא
מצודת דוד
"ויהי הנקל" - הקל שבמעשיו היה ללכת בחטאת ירבעם כי הרשיע עוד יותר ממנופסוק לב
מצודת דוד
"בית הבעל" - בבית הבעלפסוק לד
מצודת דוד
"כדבר ה' וגו'" - שאמר יהושוע לפני ה' (יהושע ו כו) ארור האיש וגו' בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה (ואף כי יריחו היתה בגבול בנימין ממלכות יהודה אמר בימיו ותלה בו לומר שכל זה ראה ולא לקח מוסר)
"באבירם בכורו יסדה" - רצה לומר בעת שהניח היסוד מת אבירם בכורו ושאר בניו מתו במשך הבנין ובעת העמיד הדלתות מת שגוב צעיר בניו
"בית האלי" - מבית אל כמו (שמואל א ט"ז א) בית הלחמי ורצה לומר מבית לחם
מצודת ציון
"צעירו" - קטן בניו
<< · מצודות על מלכים א · טז · >>