מצודות על מלאכי א יא

<< | מצודות על מלאכיפרק א' • פסוק י"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלאכי א', י"א:

כִּ֣י מִמִּזְרַח־שֶׁ֜מֶשׁ וְעַד־מְבוֹא֗וֹ גָּד֤וֹל שְׁמִי֙ בַּגּוֹיִ֔ם וּבְכׇל־מָק֗וֹם מֻקְטָ֥ר מֻגָּ֛שׁ לִשְׁמִ֖י וּמִנְחָ֣ה טְהוֹרָ֑ה כִּֽי־גָד֤וֹל שְׁמִי֙ בַּגּוֹיִ֔ם אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃


 

מצודת ציון

"מבואו" - ענין שקיעה כמו כי בא השמש (בראשית כא)

"מקטר" - מל' הקטרה

"מגש" - ענין הקרבה 

מצודת דוד

"כי גדול שמי בגוים" - ולכן לפי טעותם יקריבו למערכות השמים מנחה טהורה

"ומנחה טהורה" - ומה שמביאים לקרבן ותשורה היא טהורה ונקיה לפי דעתם הנראה בעיניהם

"ובכל מקום מוקטר מגש לשמי" - ר"ל מה שהעובדי כו"ם מקטירים למערכת השמים להתרצות לפניהם כוונתם הוא שבזה יכבדו ויעבדו את סבתם הראשונה ובזה באמת יטעו כי לא נגה עליהם אור התורה והנבואה

"כי ממזרח שמש" - אשר ממקום זריחת השמש עד מקום שקיעתו גדול שמי בין העכו"ם כי כולם מודים בו יתברך שהוא הסיבה הראשונה המשפעת בכולם רק איזה מהם יחשבו שהנהגת העולם השפל בא הכל ממערכת השמים