מצודות על ירמיהו מ
<< · מצודות על ירמיהו · מ · >>
פסוק א
מצודת ציון
"הרמה" - שם עיר
"אסור" - קשור
"באזקים" - בשלשלאות כמו לאסור מלכיהם בזיקים (תהלים קמט)
מצודת דוד
"בקחתו אותו" - בעת שלקח אותו מבין הגולים והוא היה אסור בתוך כל גלות וגו'
"אחר שלח אותו וגו' מן הרמה" - כי כשצוה נבוזראדן להוציאו מחצר המטרה ישב בתוך העם כמ"ש למעלה וכשחזרו אנשי כשדים לקחת את העם בשבי להוליכם גולה בבלה לקחו גם את ירמיהו עמהם והביאו את כולם אל העיר רמה כשהם אסורים באזקים ומשם שלחו נבוזראדן כמ"ש בענין
"הדבר אשר היה וגו'" - הוא הדבר הנאמר אחרי הספורים ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר ה' אל (לקמן מ"ב) ולפי שהדבור היה להשיב על שאלת השרים בדבר ההליכה למצרים לזה הקדים לומר שירמיהוו היה נמצא עמהן ולא הלך גולה לבבל עם כי אסרוהו עם הגולים כמ"ש בענין כי חזר נבוזראדן והתירו ובא אל גדליהו וגם הקדים לספר הסיבה אשר בעבורה רצו ללכת למצרים ולזה שאלו מירמיהו לשאול פי ה' ואח"ז אמר מה השיב המקום ע"זפסוק ב
מצודת דוד
"ויקח" - לפי שארכו הדברים אמר שוב ויקח
"ה' אלהיך דבר וגו'" - ר"ל יודע אני שאתה נבאת להם בשם ה' את הרעה הזאת וגו'פסוק ג
מצודת דוד
"ויבא" - וכן הביא את הרעה והוא עשה את הרעה ולא גבר נ"נ בכח ידו
"ולא שמעתם בקולו" - ר"ל מה שנבאת להם בשם ה' להשלים עם מלך בבל לעבדופסוק ד
מצודת ציון
"פתחתיך" - ענין התרת הקשר כמו יתרי פתח (איוב ל)
מצודת דוד
"לפניך" - ר"ל ברשותך
"אל טוב" - אל מקום הטוב והישר בעיניך וגו'
"חדל" - מנע לבוא אתי לבבל
"ואשים את עיני" - להשגיח בך
"ועתה" - ר"ל הואיל ולא בכח ידו גבר נ"נ כ"א בחמת ה' בעוונם ואתה הלא הזהרתם להשלים עמנו א"כ אין עליך אשמה ולכן אתיר אותך היום מן האזיקים ואם טוב וגו'פסוק ה
מצודת ציון
"הפקיד" - מלשון פקיד וממונה
"ארוחה" - ענין פרס קבוע מבית המלך וכן וארחתו ארחת תמיד (לקמן נב)
"ומשאת" - ענין תשורה ודורון כמו ותרב משאת בנימין (בראשית מג)
מצודת דוד
"וישלחהו" - שלחו לנפשו
"או אל כל הישר וגו'" - כאומר אין אני מכריח אותך ללכת אליו אלא או שוב אליו או לך אל כל מקום הישר בעיניך
"ארוחה ומשאת" - פרס מבית המלך ותשורה
"ועודנו לא ישוב" - ועדיין ירמיהו לא אמר שישוב משם לשבת בתוך העם הבין נבוזראדן שהיה דעתו לשוב ואמר לו ושובה אל גדליה וגו' והוא מקרא קצרפסוק ו
מצודת דוד
"המצפתה" - כי במצפה ישבפסוק ז
מצודת ציון
"החיילים" - צבאות עם
"הפקיד" - קמייתא מלשון פקיד וממונה ותניינא מלשון פקדון והנחה
"וטף" - ילדים קטנים
מצודת דוד
"וכי הפקיד אתו" - ואשר הניח עמו אנשים ונשים וגו'
"אשר בשדה" - אשר היו בשדה בברחם מן העיר מפני הכשדים
"המה ואנשיהם" - גם המה שמעו גם אנשיהם שמעו
"כי הפקיד וגו' בארץ" - עשאהו פקיד וממונה בארץפסוק ח
מצודת דוד
"וישמעאל וגו'" - וגם ישמעאל וגו' באו המה ואנשיהםפסוק ט
מצודת דוד
"אל תיראו וגו'" - ר"ל אל תפחדו מהכבדות עול עבודת הכשדים ושבו בארץ ועבדו את המלך באמונה לבד וייטב לכם כי הוא לא יכביד העולפסוק י
מצודת ציון
"וקיץ" - פירות המיבשין בקיץ וכן הלחם והקיץ (שמואל ב טו)
"תפשתם" - ענין אחיזת נחלה
מצודת דוד
"ואתם אספו" - ר"ל מעתה אל תחושו פן יקחום האויב כי מאספיו יאכלום
"אשר תפשתם" - אשר אחזתם לשבת בהן (אף כי עתה באו ולא תפשו עדיין אמר אשר תפשתם כי כשיאספו כבר תפשו ערים לשבת)
"הנני יושב במצפה" - ר"ל לא אלך מזה ומוכן אני תמיד לעמוד לפני הכשדים אשר יבואו אלינו במהלכם דרך פה לבלי תת להרע לכם וכאומר הלא המלך הפקיד אותי ויש לאל ידי למנעם מלעשות לכם רעהפסוק יא
מצודת דוד
"כי נתן" - אשר עזב שארית ליהודה ואשר הפקיד וגו'
"אשר במואב וגו'" - אשר ברחו שמה בעת מלחמת נ"נפסוק יב
מצודת דוד
"אשר נדחו שם" - בעת המלחמהפסוק יג
מצודת דוד
"אשר בשדה" - אשר היו בשדה בברחם מן העיר מפני הכשדים (וחזר וכתבו כאן להסמיכו למקרא של אחריו)פסוק יד
מצודת ציון
"שלח" - ענין גרוי והסתה כמו ושן בהמות אשלח בם (דברים לב)
מצודת דוד
"שלח" - גירה אותו בך להכותך מכות נפש וכאומר והוא קבל מאמריופסוק טו
מצודת ציון
"ונפוצו" - ענין פזור ופרוד
מצודת דוד
"ונפוצו" - יהיו נפוצים מכאן ולא ישאר שארית
"אלכה נא" - עתה אלך ואכהו נפש עד לא יכוך
"ואיש לא ידע" - מי הכהו ועל מה הוכה