מצודות על ירמיהו יב ד

<< | מצודות על ירמיהופרק י"ב • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו י"ב, ד':

עַד־מָתַי֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְעֵ֥שֶׂב כׇּל־הַשָּׂדֶ֖ה יִיבָ֑שׁ מֵרָעַ֣ת יֹֽשְׁבֵי־בָ֗הּ סָפְתָ֤ה בְהֵמוֹת֙ וָע֔וֹף כִּ֣י אָֽמְר֔וּ לֹ֥א יִרְאֶ֖ה אֶת־אַחֲרִיתֵֽנוּ׃


 

מצודת ציון

"תאבל" - ענין השחתה כמו אבלה נבלה הארץ (ישעיהו כד)

"ספתה" - ענין כליון כמו אסף אסיפם (לעיל ח)

"אחריתנו" - מלשון אחרית וסוף 

מצודת דוד

"עד מתי" - זהו תשובת המקום כאומר הלא הועמד להיות רצועת מרדות על ישראל להיות שבט אפי כי עד מתי תהיה ארצי נשחתה ועשבה יבשה בסבת רשעת יושבי בה וכלתה בהמות ועוף כי לא תרבינה בארצם גמול פשעם באומרם שאני איני רואה אחריתם לדעת מה יהיה בסופם וכאומר וכי כן תהיה ארצי נשחתה עד עולם לכן יבא נ"נ ויגלה אותם מארצם וימורק עוונם וישובו אל ארצם ותהיה אז ארץ חמדה כמאז