מצודות על ירמיהו ד
<< · מצודות על ירמיהו · ד · >>
פסוק א
מצודת ציון
"שקוציך" - ענין תעוב כמו שקץ תשקצנו (דברים ז)
"ולא" - הוי"ו הוא במקום אז וכן אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כו)
"תנוד" - מלשון הנדה והנעה
מצודת דוד
"ואם תסיר" - אם תעביר הפסילים מארצי ומירושלים עירי אז לא תנוד ללכת בגולה
"אם תשוב" - מוסב למעלה לומר אם אתה ישראל תשוב בוידוי ופיוסים כאלה אז תחזור ותשוב אלי להיות לפני כמאז סגולה מכל העמיםפסוק ב
מצודת ציון
"יתהללו" - מלשון הלול ושבח
מצודת דוד
"ובו יתהללו" - המהלל עצמו יאמר הנה אני מוצלח כישראל
"והתברכו" - אז יתגדל מאד עד שהעמים יתברכו בו לאמר בברכתם ישימך אלהים כישראל
"במשפט ובצדקה" - הענין כפול במ"ש
"ונשבעת וגו'" - ואם תשבע חי ה' באמת לא כמו שאתם נשבעים עתה לשקר כמ"ש ואם חי ה' יאמרו לכן לשקר ישבעו (לקמן ה)פסוק ג
מצודת ציון
"נירו" - ענין חרישה כמו רב אוכל ניר ראשים (משלי יג)
"אל קוצים" - על קוצים
מצודת דוד
"לאיש יהודה" - כמו לאנשי יהודה
"נירו לכם ניר" - מתחלה חרשו השדה לחתוך שרשי הקוצים ואח"ז זרעו על שדה נקיה ולא תזרעו על הקוצים בעודם מחוברים בארץ כי לא תצלח הזריעה ור"ל מתחילה הסירו הפסילים ואחר זה יקובל תפלתכם לפני ולא כשעדיין לא עזבתם הפסיליםפסוק ד
מצודת ציון
"המולו" - ענין חתוך וכריתה וכן ומל ה' אלהיך (דברים ל)
"ערלות" - ענין אוטם וכן ערלי לב (לקמן ט)
"מעלליכם" - מעשיכם
מצודת דוד
"פן תצא וגו'" - פן תצא חמתי כאש הדולק ובערה בכם ואין מי יכבה אותה ר"ל לא ימצא מי מעביר החמה מפני רוע מעלליכם אשר גברו ואין במי זכות להעביר החמה
"איש יהודה" - אתם אנשי יהודה ויושבי ירושלים
"המלו לה'" - ולתוספות ביאור אמר הסירו אוטם לבבכם לשם ה' להתבונן בדרכיו ולדבקה בופסוק ה
מצודת ציון
"מלאו" - ענין אסיפה כמו קראו אחריך מלא (לקמן יב)
מצודת דוד
"קראו מלאו" - קראו את העם ואספו אותם ואמרו להם האספו וגו' להשגב שם מפני האויב
"תקעו שופר" - להשמיע ולזרז
"הגידו" - כאלו לשרי העם יאמר הגידו ביהודה וגו'פסוק ו
מצודת ציון
"נס" - כלונס ארוך ובראשו וילון לרמז להתאסף
"העיזו" - ענין אסיפה כמו שלח העז (שמות ט)
מצודת דוד
"ושבר גדול" - הרעה ההיא תהיה שבר גדול
"מצפון" - זה בבל העומדת מצפון לא"י
"מביא" - על הארץ ההיא
"שאו נס" - הרימו נס לרמז להתאסף לציון להשגב בהפסוק ז
מצודת ציון
"מסובכו" - ענינו ענפים אחוזים אלה באלה כמו עד סירים סבוכים (נחום א)
"תצינה" - מלשון ציה ושממון
מצודת דוד
"עריך תצינה" - הערים שלך תהיינה שממה מאין מי יושב בהן
"ומשחית גוים" - זהו נ"נ שהשחית כל העכו"ם וכפל הדבר במ"ש
"עלה אריה מסבכו" - דרך האריה לשבת בתוך סבכי האילנות ועל נ"נ יאמרפסוק ח
מצודת ציון
"חגרו" - מלשון חגורה ואזור
"ספדו" - מלשון הספד
"והילילו" - מלשון יללה
מצודת דוד
"ממנו" - ישראל
"על זאת" - על השמועה הזאתפסוק ט
מצודת ציון
"ונשמו" - ענין תמהון כמו על יומו נשמו (איוב יח)
מצודת דוד
"ונשמו" - ר"ל לא ידעו מה לעשות
"יאבד לב המלך" - ר"ל יבוא בו מורך לבפסוק י
מצודת ציון
"אהה" - הוא ענין לשון יללה
"השא השאת" - ענין הסתה והפתוי כמו הנחש השיאני (בראשית ג)
מצודת דוד
"ונגעה" - ר"ל בעבור זה לא שבו לה' והנה נגעה החרב עד הנפש כי הפורענות קרובה לבוא
"ואומר" - זהו מאמר הנביא שאמר אהה ה' באמת כאלו אתה הסתה את העם הזה לאמר להם שלום יהיה לכם אל תיראו כי כן נבאו להם נביאי השקר ועל כי לא עשית בהם משפט חשבו העם שהאמת אתם וכאלו אתה פתית אותםפסוק יא
מצודת ציון
"צח" - ענין יובש כמו צחה צמא (ישעיהו ה)
"שפיים" - מקומות גבוהות
"בת עמי" - עדת עמי וכן בת בבל (תהלים קלז)
"לזרות" - ענין פזור וזריקה וכן ואזרם במזרה (לקמן טו)
"להבר" - מלשון ברור ונקי
מצודת דוד
"לא לזרות" - לא יבוא הרוח לזרות המוץ מן הגורן ולא לנקות את התבואה מן העפר ר"ל לא יבוא לטובה כ"א לרעה
"בעת ההיא" - בעת בא הפורענות יאמר לעם וגו' הנה רוח יבש סוער במקומות גבוהות אשר במדבר שמטאטא ומכבד הכל הואיל ואין שם דבר לעמוד בפני הרוח ולעכבו והרוח הזה יבוא דרך בת עמי לטאטא את כולם ללכת גולהפסוק יב
מצודת ציון
"רוח מלא" - רוח שלם וכן ומלוא החבל (שמואל ב ח)
"משפטים" - ענין ויכוח
מצודת דוד
"עתה" - ר"ל בזמן קרוב אתווכח עמהם גם אני כי עד הנה היה הנביא מתווכח עמהם להגיד להם פשעם ומעתה אתווכח גם אני כי בהביאי עליהם הפורעניות כאילו אגיד להם בזה פשעם אשר גברו למעלה
"רוח מלא" - רוח שלם מאלה הרוחות הנושבות במקומות הגבוהות שבמדבר הנה יבוא לצרכי להפרע מהםפסוק יג
מצודת ציון
"כעננים" - כעבים
"וכסופה" - רוח חזק
"קלו" - מלשון קלות
"שדדנו" - ענין עושק וגזל
מצודת דוד
"כי שדדנו" - קרובים אנו להיות נעשקים ביד האויב
"וכסופה" - כרוח סופה כן ימהרו מרכבותיו
"כעננים יעלה" - האויב יעלה עליהם חיש מהר כעננים העולים ברוב השמיםפסוק יד
מצודת ציון
"תלין" - ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיהו א)
"אונך" - מלשון און ועם שהוי"ו נחה וכן ועולתה קפצה פיה (איוב ה)שהוי"ו נחה עם כי היא נעה בכמה מקומות
מצודת דוד
"תלין בקרבך" - תתמיד להיות בקרבך מחשבות עמל ואון שאתה רגילה בהם
"כבסי" - לכן עשי תשובה וכבסי לבך מן הרעה למען יבוא לך תשועהפסוק טו
מצודת ציון
"און" - עמל
מצודת דוד
"קול מגיד מדן" - קול שמועה מגיד מדן שהוא בקצה ארץ ישראל ומשם יבוא השמועה כי בא האויב ומהר אפרים משמיע הקול שבא העמל והצערפסוק טז
מצודת ציון
"השמיעו" - ענין אסיפה הבאה בהשמעת קול המאסף וכן וישמע שאול (שמואל א טו)
"נוצרים" - בעלי מצור הצרים על העיר וכן ונצורת לב (משלי ז)
מצודת דוד
"נוצרים" - בעלי מצור באים מארץ מרחק לצור ועל ערי יהודה נתנו קולם לאיימם ולהפחידם
"הזכירו" - כאלו הקול אומר הזכירו אלה לאלה בעבור העמים הבאים למלחמה להיות נשמרים מהם כי הנה הם נאספו לבוא על ירושליםפסוק יז
מצודת ציון
"שדי" - כמו שדה
"מרתה" - ענין מרד והקנטה
מצודת דוד
"כי אותי מרתה" - כי הקניטה אותי במעשיה ולכן באה עליה האויב מסביב
"כשומרי שדי" - כשומרי שדות אשר יסבבום מסביב כן היו האויבים על ירושלים מסביבפסוק יח
מצודת ציון
"מעלליך" - מעשיך
"מר" - מלשון מרירות
מצודת דוד
"כי נגע" - ר"ל קרובה היא והגישה אליך ונגע עד לבך
"זאת רעתך" - הפורעניות הזאת היא על רעתך כי בעבורה יימר לך
"עשו אלה לך" - ר"ל הם גרמו לך מרבית הצרות האלהפסוק יט
מצודת ציון
"אוחילה" - מלשון חיל וחלחלה
"קירות לבי" - כתלי לבי ואמר בדרך השאלה לפי שהלב יש בו דפנות וחללים
מצודת דוד
"שמעת נפשי" - בנבואה שמעה נפשי שיבוא קול שופר ולתוספת ביאור אמר תרועת מלחמה ר"ל שיבוא האויב ויריע בשופר כדרך הנלחמים
"לבי לא אחריש" - לא אוכל להחריש ולהשתיק את לבי מהמייתו
"קירות לבי" - מגודל התוגה מקשקש לבי בקרבי וכתלי הלב משמיעים לי קול הומיה
"מעי מעי" - כפל המלה כדרך הנוהים וצועקים מכאב וכן ראשי ראשי (מלכים ב ד) ור"ל בעבור הכאב שיש לי במעי מצער דאגת הפורעניות המעותד לבוא לכן אהיה מלא מחלחלהפסוק כ
מצודת ציון
"נקרא" - מלשון מקרה ועם הוא באל"ף
"שדדה" - נעשקה
"פתאום" - ענין מהירות רב
"יריעותי" - ענין וילון הנטוי כאוהל
מצודת דוד
"רגע" - ברגע אחת שודדו יריעותי והוא כפל ענין במ"ש
"כי שדדה" - בזה יפרש מהו השבר על שבר ואמר כי ראשונה שדדה כל הארץ היא ארץ עשרת השבטים ועתה פתאום שודדו אהלי וזהו בית המקדש
"שבר על שבר נקרא" - פורעניות על פורעניות יבוא במקרה רעה כי בראשונה גלו עשרת השבטים ועתה יגלה יהודהפסוק כא
מצודת ציון
"נס" - כלונס ארוך
מצודת דוד
"עד מתי" - ר"ל עד מתי תעמוד הגזירה במקומה ואראה במראה הנבואה כאלו האויב בא ונושא הנס לפניהם וקול שופר מתרועת מלחמה אשמע בנבואהפסוק כב
מצודת ציון
"אויל" - שוטה
"סכלים" - טפשים
מצודת דוד
"לא ידעו" - אינם נותנים לב להערים לעשות הטוב
"בנים וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"להרע" - להערים לעשות הרע
"כי אויל עמי" - אמר במקום ה' כמשיב על דבריו לומר הלא זה הוא בעבור כי עמי הוא אויל ואינם נותנים לב לדעת אותיפסוק כג
מצודת ציון
"תהו" - שממה
"ובהו" - ענין ריקות וכן והארץ היתה תהו ובהו (בראשית א)
"ואל השמים" - כמו ואת השמים וכן אספרה אל חוק (תהלים ב)
מצודת דוד
"ואין אורם" - האור שהיה בהם מאז הלך לו והוא משל על הצרה כי מי שהוא בצרה העולם חשוך בעדו
"ראיתי" - זה מאמר הנביא שאמר לכן ראיתי במראה הנבואה את הארץ והנה היא תוהו ובהו כי גלו אנשיהפסוק כד
מצודת ציון
"רעשים" - מלשון רעש ותנועה חזקה
"התקלקלו" - ענין השחתה ובדרז"ל וכל המקלקלין פטורין (שבת קו)
מצודת דוד
"והנה רועשים" - הוא משל על אבדון השרים והגבוריםפסוק כה
מצודת דוד
"נדדו" - הלכו להם מן הארץ לגודל השממון
"אין האדם" - אין מי מבני האדם שהיו בה כי כולם גלופסוק כו
מצודת ציון
"הכרמל" - כן נקרא מקום שדות וכרמים וכן ונוער בשן וכרמל (ישעיהו לג)
"נצתו" - מלשון נתיצה והריסה
מצודת דוד
"וכל עריו" - כל ערי הכרמל נתצו ונהרסו מפני ה' וחוזר ומפרש מפני חרון אפו ולא במקרה תהיה כל זאת
"הכרמל המדבר" - מקום הכרמל נתהפך להיות מדברפסוק כז
מצודת דוד
"וכלה" - אבל לא אעשה כלה ביושביהפסוק כח
מצודת ציון
"תאבל" - ענין השחתה כמו אבל אומללה ארץ (שם)
"וקדרו" - ענין חשך ושחרות וכן שמש וירח קדרו (יואל ב)
"זמותי" - ענין מחשבה כמו זממו אל תפק (תהלים קמ)
"נחמתי" - ענין הפוך מחשבה
מצודת דוד
"על כי וגו'" - ר"ל בעבור זה תאבל הארץ וגו' על אשר דברתי מחשבתי לעשות הארץ שממה ולא נחמתי על הדבר ההוא ולא אשוב ממנה וכפל הדבר במ"ש
"על זאת" - על הדבר האמור למטה תאבל הארץ וחשכו השמים אשר ממעלפסוק כט
מצודת ציון
"פרש" - כן יקרא רוכב הסוס הרגיל בזה
"ורומה" - ענין השלכה וכן ונושקי רומי קשת (שם עח)
"בעבים" - מלשון עב ור"ל ביערים עבים ומסובכים
"ובכפים" - תרגום של סלע היא כיפא וכן חורי עפר וכפים (איוב ל)
מצודת דוד
"עזובה" - מיושבים ולתוספת ביאור אמר ואין יושב בהן איש
"ובכפים עלו" - יעלו בין הסלעים להסתתר שמה
"באו בעבים" - יבואו להסתתר ביערים העבים והמסובכים באילנות
"מקול פרש" - מקול קבוצת הפרשים והמורים חצים בקשת יברחו כל אנשי העירפסוק ל
מצודת ציון
"שדוד" - עשוק
"שני" - שני תולעת והוא מין צבע אדום
"תעדי" - מלשון עדי וקשוט
"תקרעי" - מרוב ההתמדה לכחול העינים נראה כאלו קורעת פתיחת בית העין
"בפוך" - הוא הכחול שצובעין בו העינים וכן ותשם בפוך עיניה (מלכים ב' ט)
"לשוא" - לחנם
"תתיפי" - מלשון יפה
"עוגבים" - חושקים ואוהבי הניאוף כמו ותעגב על מאהביה (יחזקאל כג)
מצודת דוד
"לשוא תתיפי" - על חנם עשית עצמך יפה ומהודרת כי החושקים מאסו בך מעתה ומבקשים לקחת נפשך ממך והוא ענין משל לומר מה תתרצי אל הבבלים בדורונות הנה כל זה לא יועיל לך כי נהפכו לך לאויבים
"מה תעשי וגו'" - ר"ל מה תועיל אשר תלבשי מלבושי תולעת שני אשר תקשטי עצמך בעדי זהב אשר תתמידי לצבוע עיניך בצבע הפוך להיות נראית יפה להלהיב לבות הנואפים
"ואת שדוד" - אתה יהודה שסופך להיות עשוק ביד האומות
<< · מצודות על ירמיהו · ד · >>