מצודות על יחזקאל ה
<< · מצודות על יחזקאל · ה · >>
פסוק א
מצודת ציון
"תער" - הוא סכין העשוי לגלח בו וכן והעבירו תער (במדבר ה)
"הגלבים" - הם הספרים ודוגמתו בתרגום ירושלמי כי כל זקן גרועה (ישעיהו טו)תרגמו ירושלמי גליבא
"והעברת" - מלשון העברה ועל הגלוח יאמר
מצודת דוד
"מאזני משקל" - מאזנים העשוי לשקול בהם
"וחלקתם" - בהם תחלק את השער לחלקים שווים
"חרב חדה" - וחזר ופירש שתער הגלבים יקח שהיא חריפה מאוד ואותה תעביר על ראשך וגו' לגלח שער הראש והזקןפסוק ב
מצודת ציון
"באור" - להב אש
"תבעיר" - מלשון הבערה ושריפה
"כמלאות" - ענין השלמה כמו ובמלאת ימי טהרה (ויקרא יב)
"תזרה" - ענין פזור כמו וזריתי פרש (מלאכי ב)
"אריק" - מלשון ריק ור"ל ארוקן אותה מתערה וכן שמן תורק (שיר השירים א)
מצודת דוד
"תזרה לרוח" - תפזר לפני הרוח לשיהא הרוח מפזרם במקומות רבות והוא לסימן על ההולכים בגולה הפזורים בכנפות הארץ
"וחרב אריק אחריהם" - אשלוף חרבי מתערה לרדוף אחריהם להכותם במקום אשר ינוחו והוא לסימן שהמקום יגרה בהם האויב במקום גלותם לשפוך דמם כמים
"את השלישית" - החלק השליש השני תקח ותכה אותה בחרב סביבות העיר החקוקה והוא לסימן ששלישית העם ימותו בחרב האויב מחוץ לעיר בעת המלחמה
"שלישית" - חלק שליש תדליק באור בתוך העיר החקוקה על הלבנה בעת ישלמו ימי המצור שהם ת"ל יום והוא לסימן ששלישית העם ימותו במצור בתוך העיר ברעב ובדברפסוק ג
מצודת ציון
"וצרת" - ענין קשירה כמו מי צרר מים בשמלה (משלי ל)
"בכנפיך" - שולי הבגד כמו על כנפי בגדיהם (במדבר ט)
מצודת דוד
"ולקחת משם" - מאלה הפזורים לרוח תקח מעט אשר יהיה מהאפשר לספרם ותקשור אותם בכנפי בגדיך והוא לסימן שאותם שגלו לבבל שהמה מתי מספר בערך הגולים לשאר הארצות שהם יהיו שמורים לבוא לירושלים בבנין בית השניפסוק ד
מצודת דוד
"ממני תצא אש" - מלהבת האש הזה תלהט אל כל בית ישראל ר"ל מגלות בית שני יתפזרו בכל הארצות במקום יושבי אנשי הגולה הראשונה ובעון אנשי גולה השניה ילקו גם המה בחרב וברעב ובדבר
"ומהם" - מהקשורים בכנפיך תקח עוד ותשליכם אל תוך האש אשר בתוך העיר החקוקה ושם תשרפם והוא לסימן שרבים מיושבי ירושלים ימותו ברעב ובדבר בעת יצור עליה טיטוס והרומיים הקדמוניםפסוק ה
מצודת דוד
"בתוך הגוים" - שמתי אותה באמצע היישוב במקום המובחר וארצות הגוים המה סביבותיהפסוק ו
מצודת ציון
"ותמר" - מלשון תמורה וחלוף
מצודת דוד
"בהם" - בדרך חוקותי
"ותמר" - והיא לא שלמה כגמולי כי החליפה את משפטי לרשעה ר"ל אני נתתי לה משפטים ישרים והיא הרשיעה לעשות יותר מן העמים ואת חוקותי החליפה לרשעה יותר מן הארצות וגו' והוא כפל ענין במ"שפסוק ז
מצודת ציון
"יען" - בעבור
"המנכם" - מלשון המון עם רב
מצודת דוד
"יען המנכם" - בעבור היותכם המון רב יותר מן העמים וגו' לכן מרוב הטובה בעטתם בי ולא הלכתם בחוקותי וגו' וכענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט (דברים לב)
"וכמשפטי הגוים וגו'" - כי הם לא המירו אלהיהם וישראל המירו כבודו בלא יועילפסוק ח
מצודת דוד
"משפטים" - משפט פורעניות
"גם אני" - ר"ל כמו שבגדתם בי כן גם אני אבגוד בכם
"הנני עליך" - הנה אני אלחם בךפסוק ט
מצודת דוד
"יען" - בעבור כל תועבותיך אשר מאד גדלו
"את אשר לא עשיתי" - דבר אשר לא עשיתי מעולם ולא אעשה עוד כמוהו כל ימי הארץפסוק י
מצודת ציון
"וזריתי" - אפזר
"רוח" - פאה ועבר
מצודת דוד
"לכן" - בעבור תועבותיך האבות יאכלו את הבנים בתוכך ירושלים כי יהיה בך עקת רעבון
"ועשיתי" - אח"ז אעשה עוד בך משפט פורעניות כי השארית ממך אפזר לכל רוח מארבע רוחות העולםפסוק יא
מצודת ציון
"אם לא" - הוא ענין לשון שבועה כאדם האומר אם לא כן הוא יהיה כזאת וכזאת וגזם ולא אמר וכן אם לא בתים רבים (ישעיהו ה)
"שקוציך" - מלשון שקץ ותיעוב ועל העכו"ם יאמר
"אגרע" - מלשון גרעון וחסרון
"תחוס" - מלשון חס וחמלה
מצודת דוד
"וגם אני לא אחמול" - כמו שלא חמלת על בניך ושחטתם לעבודת כוכבים כן גם אני לא אחמול עליך
"וגם אני אגרע" - כמו שגרעת את כבודי בשומך פסל האשרה בפני כן גם אני אגרע לחסר אותך ולא תחוס עיני עליך
"לכן" - בעבור תועבותיך הריני נשבע חי אני וגו' וכפל השבועה לומר אם לא בעבור שטמאת את מקדשי בכל שקוציך כי מנשה שם בבית פסל האשרה וגם טמאת ביתר תועבותיך שעשית שםפסוק יב
מצודת ציון
"אזרה" - אפזר
"אריק" - מלשון ריק
מצודת דוד
"יפלו סביבותיך" - בעת המלחמה
"לכל רוח אזרה" - אפזר לכל רוח מארבע רוחות העולם ואשלוף החרב מתערה לרדוף אחריהם להכותם במקום גלותם
"שלישיתיך" - שליש עמך ימותו בדבר וברעב בתוכך ירושליםפסוק יג
מצודת ציון
"וכלה" - ענין השלמה
"והניחותי" - מלשון הנחה
"והנחמתי" - מלשון תנחומין
"בקנאתי" - ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים לב)
מצודת דוד
"וידעו וגו'" - ר"ל בעת אשלים בם חמתי אז ידעו שאני ה' דברתי בקנאתי שרעה תבוא עליהם ולא הנביא בדא הדבר מלבו
"וכלה אפי" - אשלים חרון אפי עליהם ואניח חמתי בם ואז אתנחם על הכעס שהכעיסו אותיפסוק יד
מצודת ציון
"לחרבה" - מלשון חורבן
מצודת דוד
"לחרבה" - להיות חרבה ולהיות לחרפה בגוים כי כולם יחרפו אותך בפני כל העובר דרך עליהםפסוק טו
מצודת ציון
"וגדופה" - ענין בזיון כמו את מי חרפת וגדפת (ישעיהו לז)
"מוסר" - ענין תוכחה
"ומשמה" - ענין תמהון
"ובתוכחות" - ענין גמול עונש כמו והוכח במכאוב (איוב לג)
מצודת דוד
"ובתוכחות חמה" - בגמול עונש אביא חמה ולא על חנם
"אני ה' דברתי" - בידי לקיים
"ומשמה" - תהיה לתמהון כולם יתמהו על חורבנה
"לגוים וגו'" - מוסב על כולם חרפה וגדופה וגו'
"בעשותי" - בעת אעשה בך משפט פורעניות אז תהיה חרפה גדופה וגו'
"מוסר" - ייסרו זה את זה עם ירושלים כי יאמרו במוסרם אל תעשו את הרע שלא יבוא עליכם כדרך שבא על ירושלים
"והיתה" - ירושלים תהיה לחרפה ובזיוןפסוק טז
מצודת ציון
"חצי" - ר"ל מכאובי ואמר בלשון שאלה על השדפון והירקון והארבה
"מטה לחם" - משען לחם ועל כי נשענים על הלחם לאכול לשבעה אמר מטה בלשון שאלה
מצודת דוד
"בשלחי" - מוסב למעלה לומר שיהיה חרפה וגדופה וגו' לגוים בעת אשלח בהם את חצי ר"ל מכאובי הרעב הרעים אשר היו פעם למשחית לגוים שפעמים בא חצי הרעב בהם והשחיתם וכעין חצי הרעב האלה בעצמם יהיו חצי הרעב אשר אשלח אותם לשחת את ישראל ועוד אוסף עליכם רעב במדה מרובה יותר מהבא על העכו"ם ואשבור לכם משען לחם מכל וכל בעבור זה ירבו לחרף ולגדף בראותם שבא עליהם חצי הרעב כמו שבא על העכו"ם ועוד יותרפסוק יז
מצודת ציון
"ושכלוך" - ענין מיתה והריגה כמו ושכלה אתכם (ויקרא כו)
מצודת דוד
"אני ה' דברתי" - ובידי לקיים
"וחרב וגו'" - הוא כפל ענין במ"ש
"ושכלוך" - החיות ישכלו וימיתו אותך
"ודם" - הנשפך מן ההרוגים
<< · מצודות על יחזקאל · ה · >>