מצודות על דברי הימים ב כט
<< · מצודות על דברי הימים ב · כט · >>
פסוק ג
מצודת דוד
"פתח" - כי אחז אביו סגרם כמ"ש למעלה ובא הוא ופתחם
"ויחזקם" - תקנם בבניןפסוק ד
מצודת דוד
"לרחוב המזרח" - העומדת בהר הביתפסוק ה
מצודת ציון
"התקדשו" - הטהרו
"הנדה" - מלשון נדידה
מצודת דוד
"עתה התקדשו" - הואיל ופתחתי את הדלתות התקדשו בטבילה למען תוכלו לבא לבית ה'
"וקדשו וגו' והוציאו" - קדשו בזה מה שתוציאו ממנו את הנדה היא העבודת כוכבים הראויה להנידה ממקומה להשליכה חוצה כדבר הנמאס ומתועבפסוק ו
מצודת ציון
"עורף" - הוא אחורי הפנים
מצודת דוד
"ויסבו פניהם" - חזרו פניהם ממנה לבל הפנות אליהפסוק ז
מצודת דוד
"את הנרות" - של המנורהפסוק ח
מצודת ציון
"לזעוה" - מלשון זיע וחרדה כמו ונתתים לזעוה (ירמיהו טו)
"לשמה" - לתמהון
"ולשרקה" - כן יקרא הקול הנעשה בקבוץ השפתים ודרך בני אדם לעשותם על דבר חשוב שנחרב וכן ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה (שם יט)
מצודת דוד
"ויהי קצף" - ובעבור זה היה הקצף
"ויתנם לזעוה" - נתנם לחרדה לכל השומע כי יחרד שלא יקרה לו כמקרם
"כאשר אתם רואים" - אשר כן הואפסוק ט
מצודת דוד
"בשבי" - הנה הם בשביפסוק יא
מצודת ציון
"תשלו" - ענין שכחה ושגגה כמו על השל (שמואל ב ו)
מצודת דוד
"אל תשלו" - לא יהיה לכם שכחה ושגגה בדבר טהרת הבית
"כי בכם בחר וגו'" - אם כן מהראוי שתהיו זהירים בעבודת המקוםפסוק טו
מצודת דוד
"בדברי ה'" - בדבר שהיא עבודת ה'פסוק טז
מצודת דוד
"לפנימה" - הוא ההיכל ולתוספת ביאור אמר בית ה'
"הטומאה" - העבודת כוכבים
"ויקבלו הלוים" - בהחצר קבלו מיד הכהנים כי לא היו רשאים ליכנס להיכל
"חוצה" - שהוא מחוץ לעירפסוק יז
מצודת ציון
"ויחלו" - התחילו
מצודת דוד
"לקדש" - לטהר את ההיכל
"את בית ה'" - זה ההיכל
"כלו" - גמרו לטהר את כל המקדשפסוק יח
מצודת דוד
"פנימה" - אל בית הפנימי מקום מושב המלך
"המערכת" - שעורכין עליו לחם הפניםפסוק יט
מצודת ציון
"הזניח" - ענין עזיבה כמו זנח ה' מזבחו (איכה ב)
מצודת דוד
"הזניח" - שעזב מהם עבודת המקום ושמש בהם לעבודת כוכבים
"במלכותו" - בימי מלכותו
"במעלו" - ברוב מעלו
"הכנו" - טהרנו להיות מוכנים לעבודה והקדשנום לה' כבתחלה ורז"ל אמרו שגנזום והקדישו אחרים תחתיהם כי נמאסו לגבוהפסוק כא
מצודת ציון
"וצפירי עזים" - ושעירי עזים וכן צפירי חטאת (עזרא ח)
"במצלתים וגו'" - שמות מיני כלי זמר
מצודת דוד
"על הממלכה" - לרצות לה' לכפר להם שיתקיים בהם המלכות
"ועל המקדש וגו'" - למען יעמדו ויתקיימופסוק כד
מצודת דוד
"ויחטאו" - מתן הדם הנתון באצבע קרוי חטוי וכן וחטאת על המזבח (שמות כ"ט)
"כי לכל ישראל וגו'" - בעבור כל ישראל אמר המלך להקריבם
"העולה" - הפרים והאילים והכבשים הביאו לעולה וצפירי העזים לחטאתפסוק כה
מצודת דוד
"במצות דוד" - כמו שצוה דוד וגו'
"כי ביד ה'" - מצות השיר אמורה היא מה' ביד נביאיו ועם שלא הוזכר בפירוש בתורת משהפסוק כז
מצודת ציון
"החל" - התחיל
מצודת דוד
"החל העולה" - העלאת העולה
"ועל ידי וגו'" - חוזר על השיר לומר שהשיר היה ע"י כלי השיר שעשה דודפסוק כח
מצודת דוד
"והשיר משורר" - ר"ל השיר היה משורר ע"י בעלי השיר
"הכל" - לא פסקו המשוררים ותוקעי החצוצרות עד שגמרו העלאת העולהפסוק כט
מצודת ציון
"כרעו" - נפלו על ברכיהםפסוק ל
מצודת ציון
"ויקדו" - ענין כפיפת הקדקוד
מצודת דוד
"בדברי דויד" - בהלולים שעשה דוד ואסף
"עד לשמחה" - מרוב הדבקות אל המקום ברוך הוא שהיה להם בעת ההלול באו אל השמחהפסוק לא
מצודת ציון
"ויען" - ענין הרמת הקול כמו וענו הלוים וכו' קול רם (דברים כז)
מצודת דוד
"מלאתם ידכם" - התחלת הדבר וחנוכו נקרא מלוי ידים כמו ומלאת יד אהרן (שמות כ"ט) ור"ל הנה עד עתה חדלתם מעבודת המקום ב"ה ועתה התחלתם לעבדו
"זבחים" - שלמים
"ותודות" - שלמי תודה
"נדיב לב" - לפי שהעולה כולה כליל ואין לבעליהן בהם כלום לכן קורא למביאיהן נדיב לבפסוק לב
מצודת דוד
"כל אלה" - היו עולות ואמר לתוספת ביאורפסוק לג
מצודת דוד
"והקדשים" - שאר הקדשים והם שלמים ותודותפסוק לד
מצודת ציון
"להפשיט" - להסיר העור
מצודת דוד
"ויחזקום" - רצה לומר היו מסייעין להם
"המלאכה" - מלאכת ההפשט
"ועד יתקדשו הכהנים" - ר"ל וכן בכל פעם היו מסייעין להם עד אשר נתקדשו הכהנים להיות די בהם לכלות המלאכה
"כי הלוים ישרי לבב" - המה היו ישרי לבב למהר לקדש עצמן יותר מן הכהנים אשר נתעצלו בדברפסוק לה
מצודת ציון
"בחלבי" - עם חלבי כמו הרק אך במשה (במדבר יב)ומשפטו עם משה
"ותכון" - מלשון הכנה
מצודת דוד
"וגם עולה לרוב" - ר"ל לזה היו צריכים הלוים לסייע את הכהנים כי המלאכה היתה מרובה כי הקריבו גם עולות מרובות עם חלבי השלמים ועם הנסכים לעולה ולא יכלו הכהנים להקריב כל אלה ולהפשיט
"ותכון" - כי הלוים סייעו בעבודת ההפשטפסוק לו
מצודת דוד
"על ההכין" - על אשר הכין אלהים להעם להיות הכל בסדור נפלא ועם כי נעשה הדבר בפתאום
<< · מצודות על דברי הימים ב · כט · >>