מפרשי רש"י על שמות טז ח


<< | מפרשי רש"י על שמותפרק ט"ז • פסוק ח' |
א • ד • ה • ז • ח • יג • יד • טו • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כט • לג • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ט"ז, ח':

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה בְּתֵ֣ת יְהֹוָה֩ לָכֶ֨ם בָּעֶ֜רֶב בָּשָׂ֣ר לֶאֱכֹ֗ל וְלֶ֤חֶם בַּבֹּ֙קֶר֙ לִשְׂבֹּ֔עַ בִּשְׁמֹ֤עַ יְהֹוָה֙ אֶת־תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם מַלִּינִ֖ם עָלָ֑יו וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה לֹא־עָלֵ֥ינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶ֖ם כִּ֥י עַל־יְהֹוָֽה׃


רש"י

"בשר לאכול" - ולא לשובע למדה תורה דרך ארץ שאין אוכלין בשר לשובע ומה ראה להוריד לחם בבקר ובשר בערב לפי שהלחם שאלו כהוגן שאי אפשר לו לאדם בלא לחם אבל בשר שאלו שלא כהוגן שהרבה בהמות היו להם ועוד שהיה אפשר להם בלא בשר לפיכך נתן להם בשעת טורח שלא כהוגן

"אשר אתם מלינם עליו" - את האחרים השומעים אתכם מתלוננים


רש"י מנוקד ומעוצב

בָּשָׂר לֶאֱכֹל – וְלֹא לָשֹׂבַע; לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁאֵין אוֹכְלִין בָּשָׂר לָשֹׂבַע. וּמָה רָאָה לְהוֹרִיד לֶחֶם בַּבֹּקֶר, וּבָשָׂר בָּעֶרֶב? לְפִי שֶׁהַלֶּחֶם שָׁאֲלוּ כַּהֹגֶן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם בְּלֹא לֶחֶם; אֲבָל בָּשָׂר שָׁאֲלוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, שֶׁהַרְבֵּה בְּהֵמוֹת הָיוּ לָהֶם; וְעוֹד, שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם בְּלֹא בָּשָׂר. לְפִיכָךְ נָתַן לָהֶם בִּשְׁעַת טֹרַח, שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן (ראו יומא ע"ה ע"א-ע"ב).
אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו – אֶת הָאֲחֵרִים, הַשּׁוֹמְעִים אֶתְכֶם מִתְלוֹנְנִים.

מפרשי רש"י

[יב] ומה ראה כו'. אף על גב דפירש זה למעלה (רש"י פסוק ו) הוצרך לפרש פה, מפני שפירש 'למדך תורה דרך ארץ', והוקשה מנא לן דלמדך דרך ארץ, שמא בשביל שלא היה להם פנאי בערב לטרוח הרבה לכך נתן לכם מעט, וכן פירושו - בערב תאכלו בשר מעט מפני שאין פנאי להם לטרוח הרבה, לכך יתן לכם מעט, דזה אינו, דהרי מה שנתן בערב בשר [היה] מפני העונש, שהיה טורח עליהם לתקן, ואם היה נותן להם מעט בשר כדי שיוכלו לטרוח בו, אם כן לא היה זה עונש כלל - נתינתה בערב מפני הטורח - דהרי מעט יוכלו לתקן. ואין לומר דאין הכי נמי, מנא לן לומר דהיה עונש, דשמא לא היה עונש כלל, דהרי כבר נתבאר למעלה דכתיב (פסוק ו) "ובוקר וראיתם את כבוד ה' וגו'", שמה שהוריד להם בבוקר הוא דרך חבה (רש"י שם), וממילא הנתינה בערב הוא עונש: