מפרשי רש"י על ויקרא כג טז


| מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"ג • פסוק ט"ז | >>
ב • ג • ד • ה • ח • י • יא • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כד • כז • לא • לז • לט • מ • מב • מג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"ג, ט"ז:

עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃


רש"י

"השבת השביעת" - כתרגומו שבועתא שביעתא

"עד ממחרת השבת השביעת תספרו" - ולא עד בכלל והן ארבעים ותשעה יום

"חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" - ביום החמשים תקריבוה ואומר אני זהו מדרשו אבל פשוטו עד ממחרת השבת השביעית שהוא יום חמשים תספרו ומקרא מסורס הוא

"מנחה חדשה" - היא המנחה הראשונה שהובאה מן החדש וא"ת הרי קרבה מנחת העומר אינה כשאר כל המנחות שהיא באה מן השעורים


רש"י מנוקד ומעוצב

הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת – כְּתַרְגּוּמוֹ, "שְׁבוּעֲתָא שְׁבִיעֵיתָא".
עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ – וְלֹא עַד בִּכְלָל; וְהֵן אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יוֹם.
חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' – בְּיוֹם הַחֲמִשִּׁים תַּקְרִיבוּהָ. וְאוֹמֵר אֲנִי: זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ; אֲבָל פְּשׁוּטוֹ: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, שֶׁהוּא יוֹם חֲמִשִּׁים – תִּסְפְּרוּ. וּמִקְרָא מְסֹרָס הוּא.
מִנְחָה חֲדָשָׁה – הִיא הַמִּנְחָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּבְאָה מִן הֶחָדָשׁ. וְאִם תֹּאמַר: הֲרֵי קָרְבָה מִנְחַת הָעֹמֶר? אֵינָהּ כִּשְׁאַר כָּל הַמְּנָחוֹת, שֶׁהִיא בָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִים.

מפרשי רש"י

[יד] כתרגומו שבועתא שביעתא. לא כמו "ממחרת השבת" (פסוק טו), שתרגומו 'מבתר יומא טבא' (כ"ה ברא"ם):

[טו] ולא עד בכלל. דאם לא כן, יקשה לך, הרי כתב (דברים ט"ז, ט') "שבעה שבועות תספור לך", אלא 'עד ולא עד בכלל':

[טז] אבל פשוטו וכו' ומקרא מסורס הוא. ולא ידעתי מי דחקו לרש"י לסור מן המדרש, כי יתפרש המדרש הזה לפי פשוטו, וכך פירוש הכתוב; "עד ממחרת השבת השביעית תספרו", ולא עד בכלל, ועם "מחרת השבת השביעית" הוא חמשים יום, וביום חמשים "והקרבתם". והא דלא כתב 'והקרבתם ביום החמישים', שאם כתב תספרו מ"ט יום וביום המחרת והקרבתם, היה יום החמישים נבדל מן המ"ט יום, ולא היה שייך כלל אל מ"ט ימים, אבל הוא שייך אל המ"ט ימים, אף על גב שאין יום חמישים נכנס עמהם במספר הימים. ודבר זה הוא מופלג בחכמה, ואין זה מקומו: