מפרשי רש"י על ויקרא טו יט


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק ט"ו • פסוק י"ט |
ב • ד • ה • ו • ח • י • יא • יב • יג • יח • יט • כג • כד • כה • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ט"ו, י"ט:

וְאִשָּׁה֙ כִּֽי־תִהְיֶ֣ה זָבָ֔ה דָּ֛ם יִהְיֶ֥ה זֹבָ֖הּ בִּבְשָׂרָ֑הּ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ תִּהְיֶ֣ה בְנִדָּתָ֔הּ וְכׇל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃


רש"י

"כי תהיה זבה" - (ת"כ) יכול מאחד מכל איבריה ת"ל (ויקרא כ) והיא גלתה את מקור דמיה אין דם מטמא אלא הבא מן המקור (נדה יז)

"דם יהיה זובה בבשרה" - אין זובה קרוי זוב לטמא אא"כ הוא אדום

"בנדתה" - כמו (איוב יח) ומתבל ינידוהו שהיא מנודה ממגע כל אדם

"תהיה בנדתה" - אפילו לא ראתה אלא ראיה ראשונה


רש"י מנוקד ומעוצב

כִּי תִהְיֶה זָבָה – יָכוֹל מֵאֶחָד מִכָּל אֵבָרֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהִיא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ" (ויקרא כ,יח); וְאֵין דָּם מְטַמֵּא אֶלָּא הַבָּא מִן הַמָּקוֹר (ספרא שם, פרשתא ד,ב).
דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ – אֵין זוֹבָהּ קָרוּי זוֹב לְטַמֵּא, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא אָדֹם (נדה י"ט ע"א).
בְּנִדָּתָהּ – כְּמוֹ "וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ" (איוב יח,יח), שֶׁהִיא מְנֻדָּה מִמַּגַּע כָּל אָדָם.
תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ – אֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה אֶלָּא רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה (ספרא שם,ה).

מפרשי רש"י

[טו] אפילו לא ראתה אלא ראיה ראשונה. ואין לומר "דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים" שאינה טמאה אלא ראתה שבעה ימים, דאם כן "תהיה בנדתה" למה לי, לכתוב '[דם] זובה יהיה בבשרה שבעה כל הנוגע בה יטמא עד הערב', אלא רוצה לומר "שבעה ימים תהיה בנדתה" אפילו לא ראתה אלא ראיה אחת: