מפרשי רש"י על דברים טו יז


| מפרשי רש"י על דבריםפרק ט"ו • פסוק י"ז | >>
ב • ז • ט • י • יא • יב • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ט"ו, י"ז:

וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאׇזְנוֹ֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עוֹלָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן׃


רש"י

"עבד עולם" - יכול כמשמעו ת"ל (ויקרא כה) ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשובו הא למדת שאין זה אלא עולמו של יובל (מכילתא)

"ואף לאמתך תעשה כן" - העניק לה יכול אף לרציעה השוה הכתוב אותה ת"ל (שמות כא) ואם אמור יאמר העבד עבד נרצע ואין אמה נרצעת


רש"י מנוקד ומעוצב

עֶבֶד עוֹלָם – יָכוֹל כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כה,י), הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא עוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל (מכילתא משפטים נזקין פרשה ב).
וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן – הַעֲנֵק לָהּ. יָכוֹל אַף לִרְצִיעָה הִשְׁוָה הַכָּתוּב אוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד" (שמות כא,ה); עֶבֶד נִרְצָע וְאֵין אָמָה נִרְצַעַת (ספרי קכב).

מפרשי רש"י

[ט] תלמוד לומר ואיש אל משפחתו תשובו. פירוש, שהכתוב מיותר, לפי שכבר כתיב (ויקרא כ"ה, מ"א) "ושב אל משפחתו" כדי ללמוד מי שנמכר ב' או ג' שנים לפני היובל שישוב ביובל (קידושין דף טו.), ולא הוי צריך למכתב (ויקרא כ"ה, י') "ואיש אל משפחתו תשובו", אלא לרבות הנרצע. ואיפכא ליכא למימר - "ואיש אל משפחתו תשובו" שאם נמכר ב' או ג' שנים לפני היובל שיצא ביובל, "ושב אל משפחתו" לרבות נרצע, דכתיב "ואיש אל משפחתו", איזה דבר נוהג באיש ואינו נוהג באשה, הוי אומר זו רציעה. ואין לומר במכרוהו בית דין הכתוב מדבר, שאינו נוהג באשה, דזה לא קשיא, דסוף סוף שם מכירה נוהג באשה, דכך לי כאשר מכרה עצמה או על ידי בית דין, סוף סוף נמכרת. אבל נרצע, שם אחר יש לו, שנקרא 'נרצע', וזה לא שייך גבי אשה. עיין בפרשת בהר (ויקרא פכ"ה אות יט):