מפרשי רש"י על בראשית יח כה


<< | מפרשי רש"י על בראשיתפרק י"ח • פסוק כ"ה |
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כט • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית י"ח, כ"ה:

חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת ׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃


רש"י

"חלילה לך" - וא"ת לא יצילו הצדיקים את הרשעים למה תמית הצדיקים

"חלילה לך" - חולין הוא לך יאמרו כך הוא אומנתו שוטף הכל צדיקים ורשעים כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה

"כדבר הזה" - לא הוא ולא כיוצא בו

"חלילה לך" - לעולם הבא

"השופט כל הארץ" - נקוד בחטף פת"ח ה"א של השופט לשון תמיה וכי מי שהוא שופט לא יעשה משפט אמת


רש"י מנוקד ומעוצב

חָלִילָה לְּךָ – חוּלִין הוּא לְךָ, יֹאמְרוּ: כָּךְ הוּא אֻמָּנוּתוֹ, שׁוֹטֵף הַכֹּל צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים, כָּךְ עָשִׂיתָ לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפַּלָּגָה!
כַּדָּבָר הַזֶּה – לֹא הוּא וְלֹא כַיּוֹצֵא בוֹ (בראשית רבה מט,ט).
חָלִילָה לָּךְ – לָעוֹלָם הַבָּא.
הֲשׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ – נָקוּד בַּחֲטַ"ף פַּתָּח הֵ"א שֶׁל "הֲשֹׁפֵט", לְשׁוֹן תְּמִיָּה: וְכִי מִי שֶׁהוּא שׁוֹפֵט לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפַּט אֱמֶת (בראשית רבה מט,ט)?

מפרשי רש"י

[סא] כך הוא אומנתו. אף על גב שלא היה זה, שהרי נח היה ניצול, ואם כן אין חלול השם (קושית הרא"ם), הרי יאמרו אי אפשר שלא היו יותר צדיקים בדור המבול, אלא שנשתייר נח ובניו מחמת הפלגת צדקתם, או מחמת קיום המין שלא יהיה נחרב העולם לגמרי, אם מחריב כאן כלם יאמרו שכך אומנתו לאבד הכל. ואין להקשות אם דבר שאינו הגון לאבד צדיקים ורשעים אם כן מצד זה אין ראוי לעשות, ומה צריך לטעם 'שלא יאמרו כך הוא אומנתו', דודאי ידע אברהם שאין שם צדיקים, אלא יש שם אנשים שנראים צדיקים ואינם צדיקים, ולפיכך כל "צדיקים" דסדום חסר, רוצה לומר צדיקים שאינם גמורים (ראה ברכות ז.) - אלא נראים צדיקים, ומפני שיראה כי כבר נעשה זה ג' פעמים - במבול ובהפלגה, לא יתלו זה שהיו צדיקים בנראה ולא לפי האמת, אלא יאמרו שכך אומנתו, שאחר שזה פעם שלישית - יאמרו הוחזק הדבר (יבמות דף סד:), וכך אומנתו. ולא יקשה כיון דבלאו הכי היו אומרים במבול ובהפלגה שהיה שוטף הכל צדיקים ורשעים אף על גב שלא היה זה, ואם כן השתא נמי אף על גב שלא ישטף צדיקים ורשעים יאמרו כך (קושית הרא"ם), דהשתא כיון שנעשה ג' פעמים לא יתלו בשום סבה ולומר שאין אומנתו כך, רק במבול בשביל שחטאו בזנות (רש"י לעיל ו, יא) ועל ידי חטא זה הורג טובים ורעים (רש"י שם שם יג), וגבי הפלגה נמי יש בו טעם שכולם חטאו, או מה שהוא, רק כשיראו שהוחזק לא יתלו בשום סבה, רק יאמרו אומנתו כך:

[סב] חלילה לך לעולם הבא. ובתנחומא (ישן וירא, יא) כך הוא הגירסא; 'חלילה לך בעולם הבא'. ויראה דכך פירושו - דאף לעולם הבא חולין הוא לך - אם אתה בעולם זה לא תעשה משפט, הוא חולין לך לעולם, ולא מיבעיא בעולם הזה דודאי הוא חולין לך, דהא בעולם הזה נעשה, אלא אפילו בעולם הבא [י] היה חולין לך - אם אין משפט בעולם הזה. כלומר, כי המעשה שאתה עושה בעולם הזה שלא לעשות משפט - חולין הוא לך לעולם הבא. והטעם מפני שהמשפט עמוק מי ימצאנו (עפ"י קהלת ז, כד), ועל זה אמרו במסכת פסחים (ריש נד ע"ב) שעומק המשפט מכוסה מבני אדם, ועומקו מורה על מעלתו, ומגיע עד עולם הבא, ולפיכך אם אינו עושה משפט - הוא חולין אף בעולם הבא, ונכון הוא מאוד. ויש מפרשים (החזקוני) 'לעולם הבא' לדורות הבאים, זה נקרא לעולם שיבוא:

[סג] משפט אמת. לא משפט סתם, דאפשר שיעשה משפט שאינו אמת, ועל זה לא היה מבקש אברהם, רק 'משפט אמת':

בד"ה דבר הזה כו' ולא דכוותי' נ"ב נ"ל לא זו צדיקים אלא אפי' בינונים אינם ראוים למות על הרשעים כו' וק"ל מהרש"ל:

בד"ה חלילה לך כו' פירש שהשני כו' נ"ב ונ"ל כפשוטו חלילה בעולם הבא שהוא חילול שמיך והבריות מתוך זה יבואו למינות ואפי' לעולם הבא שכל הנשמו' מסורין בידך ואין שייך שם חילול השם מ"מ חלילה שיסבול הצדיק בעון הרשע ודוק מהרש"ל: