מפרשי רש"י על במדבר ג לט


<< | מפרשי רש"י על במדברפרק ג' • פסוק ל"ט |
א • ו • ט • טו • טז • כא • כה • כו • לא • לח • לט • מה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ג', ל"ט:

כׇּל־פְּקוּדֵ֨י הַלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כׇּל־זָכָר֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃


רש"י

"אשר פקד משה ואהרן" - נקוד על ואהרן לומר שלא היה במנין הלוים (בכורות ד)

"שנים ועשרים אלף" - ובפרטן אתה מוצא שלש מאות יתרים בני גרשון שבעת אלפים וחמש מאות בני קהת שמונת אלפים ושש מאות בני מררי ששת אלפים ומאתים ולמה לא כללן עם השאר ויפדו את הבכורות ולא יהיו זקוקים השלשה ושבעים ומאתים בכורות העודפים על המנין לפדיון אמרו רבותינו במסכת בכורות (בכורות ה) אותן שלש מאות לוים בכורים היו ודים שיפקיעו עצמם מן הפדיון


רש"י מנוקד ומעוצב

אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן – נָקוּד עַל אַהֲרֹן, לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה בְּמִנְיַן הַלְוִיִּם (במדבר רבה ג יג|במ"ר ג,יג]]; בכורות דף ד' ע"א).
שְנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף – וּבִפְרָטָן אַתָּה מוֹצֵא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יְתֵרִים: בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן – שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, בְּנֵי קְהָת – שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, בְּנֵי מְרָרִי – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם. וְלָמָּה לֹא כְּלָלָן עִם הַשְּׁאָר, וְיִפְדּוּ אֶת הַבְּכוֹרוֹת, וְלֹא יִהְיוּ זְקוּקִים הַשְּׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתַיִם בְּכוֹרוֹת הָעוֹדְפִים עַל הַמִּנְיָן לְפִדְיוֹן? אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת (דף ה' ע"א): אוֹתָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְוִיִּם – בְּכוֹרוֹת הָיוּ, וְדַיָּם שֶׁיַּפְקִיעוּ עַצְמָם מִן הַפִּדְיוֹן.

מפרשי רש"י

[יז] נקוד על אהרן וכו'. תימה, איך יליף מכאן דלא היה אהרן במספר הלוים, דלא איירי במספר הלוים כלל, דקרא כתב "אשר פקד משה ואהרן", כלומר שאהרן היה המונה, ואם כן הנקודה על "ואהרן" היה שלא היה אהרן מונה, לא שלא היה במספר הלוים. והרא"ם פירש דכך כוונתו, שאהרן לא היה מונה הלוים. וזה אינו כלל, כדמוכח בהדיא בפרק קמא דבכורות (סוף ד.), דפריך התם 'אהרן דלא היה במנין הלוים לא לפקע', ומייתי התם דנקוד על "אהרן" שלא היה במנין הלוים. מוכח התם בהדיא שלא היה נמנה: ונראה לומר דלא קשיא מידי, דודאי אם היה אהרן במנין הלוים אי אפשר שלא יהיה מונה עם משה, כמו שהיה בשאר הנשיאים שהיו במנין ישראל והיו מונים עם משה (רש"י לעיל א, ד), וזה להחשיב אותם שלא יהיו כמו שאר העם, ולפיכך היו עם משה במנין ישראל. והיה מונה משה עליהם, שהתחיל למנות שנים שלשה, והיו הנשיאים דומים כמו האחד בחשבון, שהוא יסוד המספר, ובעצמו אינו מספר, רק כשנמנה עליו. ולפיכך אם היה אהרן נמנה - אי אפשר שלא יהיה מונה גם כן. ולפיכך הנקודה שעוקרת שלא היה אהרן עם משה, מזה אתה למד שלא היה נמנה. שאין לומר דקרא אתא שלא היה מונה, דזה קל וחומר, שהרי כל שאר נשיאים היו עם משה כשמנה שבטיהם, ואיך לא יהיה אהרן עם משה כשמנה שבטו. ועוד, הרי אהרן היה במנין ישראל עם משה (לעיל א, ג), קל וחומר שהיה עם משה במנין הלוים:

בד"ה ודיין שיפקיעו כו' נ"ב י"מ מ"ש וכי גרע שהוא בכור הלא הלוים לא חטאו בעגל ונראה דלק"מ כי מן הדין שכל בכור פטר רחם צריך לפדות את עצמו מאותו הנס והלאה שנלקו כל הבכורים אלא שהלוים נתפטרו בזה מחמת שירותן וא"כ איך יפקיעו את עצמן ואת חבירן ודוק מהרש"ל.