מלבי"ם על תהלים פב
<< · מלבי"ם על תהלים · פב · >>
פסוק א
ביאור המילות
"נצב". על העומדים לפני הב"ד, כמ"ש ישעיה ג' על נצב לריב, ועדת היינו הנועדים למשפט:פסוק ב
- א) במשפט של שני בעלי דינים שבאים למשפט, מלוה ולוה, קונה ומוכר, וכדומה עז"א "עד מתי תשפטו עול",
- ב) בהעלם עין מעשות משפט בעושקים וחומסים ובעלי זרוע, ועז"א "עד מתי פני רשעים תשאו, סלה" סיום הענין:
פסוק ג
ביאור המילות
(ג-ד) "שפטו, הצדיקו". ההבדל בין משפט וצדק ידוע בכמה מקומות שצדק מוסיף על המשפט שישקיף על הענין והנדונים, והבדל בין דל ואביון עני ורש, אביון גרוע מדל שאין לו מאומה, עז"א שפטו דל ויתום, פלטו דל ואביון, שדל הסמוך אל אביון הוא שנתדלדל לגמרי, ואין לו משפט לתבוע דבר רק צריך לפלטו ולהצילו בגופו מיד רשעים, ויש הבדל בין דל ורש, רש מציין שהתרושש מירושתו, שהוא הפך של ירש, ועני מציין הנכנע ובא על צדיקים לרוב, העני שבא למשפט על מה שלוקחים מנחלתו, ישפטו משפט צדק לפנים משורת הדין:פסוק ד
פסוק ה
- א) מצד הגמול האלהי שאם אין דין למטה ימנע אורו והשפעתו מלמעלה ובחשכה יתהלכו,
- ב) מצד הטבע שאז איש את רעהו חיים בלעו וא"א שיתקיים הישוב המדיני, ועז"א ימוטו כל מוסדי ארץ:
ביאור המילות
"לא ידעו ולא יבינו". הידיעה ע"י החושים והבינה ע"י השכל, (ישעיה מ"א י"ט, מ"ג י' י"ט, מ"ד י"ח):פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
ביאור המילות
"תנחל". עומד, הגוים הם שלך בנחלה דור דורים:<< · מלבי"ם על תהלים · פב · >>