מלבי"ם על תהלים עו
<< · מלבי"ם על תהלים · עו · >>
פסוק א
פסוק ב
ביאור המילות
"אלהים, שמו". התבאר בכ"מ, ששמו מורה על הפרסום והוא מדרגה קטנה מן נודע אלהים, שהוא ידיעת עצמו שזה ביהודה שהשכינה שם, ובישראל רק שמו גדול:פסוק ג
ביאור המילות
"סוכו, מעונתו". הסוכה ארעי והמעון קבוע, ושם מעון בא לרוב על דברים הגיונים, או מעון חיתו טרף הנוראים:פסוק ד
פסוק ה
ביאור המילות
"נאור". מענין אור, והוא שם הקריאה:פסוק ו
ביאור המילות
(ו-ז) "אשתוללו". הא' במקום ה' השתוללו, וכן כל מלבושי אגאלתי (ישעיה ס"ב) ופי' מענין שכחה, וכן וסר מרע משתולל (שם נ"ט) לפירושי.
"נמו שנתם, נרדם". תנומה קלה משינה, ותרדמה היא השינה העמוקה, שנמו קצת ובאו לשינה ומן השינה נרדם בתרדמה עמוקה ע"י גערת אלהי יעקב, הפך מגערת אנשים שמעיר מן השינה, נרדם הוא ורכב שלו:פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
ביאור המילות
"תחגר". תעצור, כחגור על דבר שלא ימוש ממקומו. ולפי' הב' הוא נסתר לנקבה. חמת אדם היא תחגור ותעצור שארית חמת ה':פסוק יב
ביאור המילות
"שי למורא". השמות שנוסף בם מ"ם האמנתי"ו. מורים על המקום המיוחד לאיזה דבר, כמו מקדש מושב וכדומה. כמ"ש באילת השחר (כלל ז'). ומלת שי לא נמצא רק במנחה שמביאים לה' אל היכלו לרצותו. (ישעיה י"ח. למעלה ע"ב):פסוק יג
ביאור המילות
"יבצור". יקטוף, כמו כי תבצור כרמך. או מענין מניעה כמו לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ויבצור רוח נמשך גם למטה יבצור רוח נורא למלכי ארץ:<< · מלבי"ם על תהלים · עו · >>