מלבי"ם על תהלים כח
<< · מלבי"ם על תהלים · כח · >>
פסוק א
"אליך ה' אקרא", כי נגד האויב הנסתר קשה יותר להשמר מפניו, ורק ה' היודע נסתרות הוא רב להושיע נגד אלה חורשי רעה בסתר, לכן צורי "אל תחרש ממני", כי "אם תחשה ממני" הלא "אהיה נמשל עם יורדי בור", ולכן.
ביאור המילות
"תחרש, תחשה". כבר בארתי (ישעיה מ"ב) שהמחשה הוא הפך הדבור שהיה לו לדבר, והמחריש הוא הפך התשובה שהיה לו לענות, ועז"א אל תחרש כי ראוי לך לענות אל הצוררים ודבר זה נוגע אליך, כי גם אם תחשה בדבר שאין נוגע לך לענות אהיה נמשל עם ירדי בור וכ"ש בדבר זה שהאויב מדבר וצריך לענות לו,פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
ביאור המילות
"תן להם כפעלם רוע מעלליהם, מעשה ידיהם, השב גמולם". יש הבדל בין הפעל ובין המעשה שהפעל הוא העסק בדבר והמעשה הוא גמר המעשה (כמ"ש ישעיה ה' י"ב, נ"ט ו', ירמיה כ"ב י"ג, נ' כ"ט, לקמן ס"ד י' קי"א ב'), ויש הבדל בין "פעל ומעשה". ובין "מעלל". שהמעלל הוא הפעולה היוצא מתכונה אשר בנפש ונוכל לומר שהבונה פעל ועשה את הבית ולא שעלל את הבית, שעלל לא יבא רק על פעולה הצומחת ממדות הנפש טוב או רע, ויש הבדל בין "תן להם כפעלם". ובין "השב גמולם". שהגמול נקשר עמו תמיד איזה התפעלות של אהבה או איבה, כמ"ש ישעיה נ"ט י"ח, ולמעלה י"ח כ"א, ובקש שבתשלומי ענשם ישקיף ה' בין על "המעשה". שעשו ובין על "הפעל". שהוא העסק שעסקו והאמצעיים שהכינו להוציא המעשה, וכן ישקיף על מעלליהם שהוא רוע מתכונה אשר בנפשם שמזה צמחה הפעולה, כמו על ידי מדות הכעס והאכזריות והגאוה ודומיהם, גם ישקיף על הגמול לפי האיבה והשנאה, למשל הרוצח על ידי מארב קשה מן הרוצח על ידי מלחמה וזה הפעולה והעסק, הרוצח את אוהבו קשה מהרוצח את שונאו וזה המעלל והתבונה לעשות רע להיושב בטח אתו, הרוצח ועינה את הנרצח ביסורים רבים ע"ה שנאתו ענשו גדול יותר וזה גמול:פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
ביאור המילות
"אהודנו". כמו אודנו:פסוק ח
ביאור המילות
"עמך, נחלתך". כל מקום שבאו נרדפים יצייר בשם נחלה הקשר הקניני הדבוק לדור דורים (לקמן ע"ח ס"ח ס"ג ע"א):
והקדושה ודיבוק השכינה ותשועה הנפשיית (ולקמן ק"ו ח' ושם מ'), וכמ"ש בפרטות ירמיה (ב' ז'):פסוק ט
<< · מלבי"ם על תהלים · כח · >>