מלבי"ם על ישעיהו ל כו

<< | מלבי"ם על ישעיהופרק ל' • פסוק כ"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו ל', כ"ו:

וְהָיָ֤ה אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִֽהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהֹוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא׃



"והיה", ידוע שהצרה נמשלה ללילה ועת ההרוחה נמשל להיום, וההרוחה שבא לאדם בעת הצרה נמשל לאור הלבנה הזורח באמצע הלילה, אבל ההצלחה הזורחת על ראשו בעת הטובה והשלוה נמשלה לאור החמה, עפ"ז ממליץ, כי גם "אור הלבנה" שהיא תחלת הישועה שיבא אחרי הצרות הגדולות והלילה האפלה הזאת, "תאיר באור גדול כאור החמה", עד שישכחו הצרות תיכף ויהיה דומה כאילו לא היה לילה וצרה כלל, "ואור החמה" היינו בעת ההצלחה אח"כ תהיה האור "גדול שבעתים" היינו הרבה פעמים יותר, "עד" שידמה "כאור שבעת הימים" הידועים, שהם שבעת ימי בראשית, שאז זרח האור על המציאות אשר התחדש כולו בימים האלה, ויופיע על תבל חדש וברואים חדשים, כן אור ההצלחה יזרח עתה על תבל חדש אשר תתחדש להם ביפיה והדרה, כאילו נתחדש להם המציאות כולו מרוב טוב. וזה יהיה "ביום חבוש ה' את שבר עמו", מדמה את העם בעת ההיא כמי שנשברו עצמותיו ועל השבר הוכה במכאובים ופצעים, וצריך תחלה לחבוש השבר, ואח"כ לרפוא מחץ המכה מבחוץ, כן יחבוש השבר הפנימי, ומכה החיצונית ירפא, שהוא השבת הצלחתם הנפשית והגופנית:

ביאור המילות

"שבעתים". כמה פעמים, ונמצא ישלם שבעתים, כי שבעתים יוקם קין:

"שבר". בעצם ונחבש במטלית לחברו:

"ומחץ". המכה בבשר, ונרפא:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.