מלבי"ם על הושע ו
<< · מלבי"ם על הושע · ו · >>
פסוק א
ביאור המילות
"טרף, יך". הטריפה הוא הארס שמטיל הדורס בבע"ח הנדרס ששורף אותו בפנים וצריך רפואה, והחבישה היא על המכה והשבר שמבחוץ (כמ"ש ישעיה א' ו' ובכ"מ):פסוק ב
פסוק ג
ביאור המילות
"ונדעה נרדפה לדעת". ידיעת ה' עד תכליתו הוא בלתי אפשר, ותכלית הידיעה שלא נדע ושיבקש דרך ההשגה וכל שידע יותר ירדוף יותר לדעת:פסוק ד
ביאור המילות
"וחסדכם". החסד כשבא בהרחבה כולל כל מה שיעשה אדם יותר על החיוב ויפלו גם במצות שבין אדם למקום, כמ"ש בס' משלי:פסוק ה
"ודעת אלהים חפצתי מעולות". העולה שהיא כליל לגבוה עקרה הוא שידע את ה' ושראוי שיקריב א"ע כליל על מזבחו לרצון ועקר חפץ ה' הוא דעת אלהים לא העולה כן נשאר חרות וחצוב בגויות הנביאים הנהרגים, ומ"ש "ומשפטיך אור יצא" הוא מאמר מוסגר כאומר אם כן אם אכלה חרבכם נביאכם כאריה משחית איך יצא משפטך לאור ואיך תצדק בדינך?:
ביאור המילות
"חצבתי". לא נמצא לשון חציבה על הריגה בשום מקום, כי גדרו שחוצב וחוקק בדבר קשה, ומצאנוהו על חריתת מכתב באבנים וצור החלמיש, בעט ברזל ועופרת לעד בצור יחצבון (איוב י"ט):פסוק ו
פסוק ז
- א) מצאנו במלכים שנהרגו כל נביאי ה' בימי אחאב ע"י איזבל אשתו, וכל הנביאים בעת ההיא היו תלמידי אליהו כמבואר בכתוב ואליהו היה מתושבי גלעד (כמ"ש במ"א סי' י"ז) (ולכן דעת חז"ל במדרש שהיה אליהו מבני בנימין כי בני בנימין לקחו את נשי יבש גלעד (כמ"ש בשופטים כ"א) והתישבו שם, והיה אליהו מבני בניהם ונשאר תושב ביבש גלעד) ומזה ידענו כי בני הנביאים מישיבת אליהו שנהרגו היתה הריגתם בגלעד. זאת שנית נהרגו בשכם בימי ירבעם, כי בעת מלך ירבעם ובחר את עיר שכם (שהיתה עיר מקלט הלוים) לעיר מלכותו, בודאי נמצאו שמה נביאים שנבאו והוכיחו על העגלים אשר עשה והרג אותם והשמידם, עפ"ז ירכיב החוזה בדמיונו את הרצח שנעשה בגלעד ובשכם לנביאי ה' אל ההריגה שנעשה בשני מקומות אלה בימי קדם בעבור קנאת ה' שקנאו על הזנות, שבגלעד הרגו בני ישראל בימי הגבעה את אנשי יבש גלעד על אשר עברו את ברית השבועה והחרם שהחרימו ישראל אז את מי שלא יעלה בקהל ה' להנקם על הזנות שנעשה בגבעה, ובשכם הרגו בני יעקב את אנשי שכם ג"כ בעבור הזנות והנבלה שעשה לבת יעקב, ועם הרעיון הזה המשוטט עתה בדמיון החוזה מימי קדם שהרגו בגלעד ובשכם בקנאתם לה' על הזימה, ידבר מרורות על הרצח שנעשה באלה המקומות לנביאי ה', ונדמה להרוצחים שמקנאים ג"כ קנאת העגלים והבעל שבזו הנביאים אותם, כאילו יקנאו בם קנאת הזנות והעברת הברית והאלה כבימי קדם, וז"ש "והמה" הנביאים נדמו להם "כאדם אשר עברו ברית" שכרתו בני ישראל בימי הגבעה לעלות לצבא, והם (בני יבש גלעד) עברו ברית "ושם בגדו בי", ומפרש "גלעד קרית פועלי און", הם היו בני אדם אשר עברו ברית ושבועה ובגדו בה' ולא עלו למצפה למלחמה על הגבעה, ועי"ז היתה "עקובה מדם" שנהרגו כולם ונשפך דמם ועתה נהרגו שם הנביאים בגלעד כאילו גם המה עברו ברית ובגדו בה':
ביאור המילות
"והמה" מוסב על הנביאים שהזכיר בפ' הא'.
"כאדם", כבני אדם. ומלת "שם" מוסב על גלעד:פסוק ח
ביאור המילות
"עקובה". היא המסובב בערמה ומארב סביב:פסוק ט
ביאור המילות
"וכחכי". מענין תקוה, ובא היו"ד תחת ה' כחכה. בצורת הריבוי:
"דרך ירצחו שכמה". כמו דרך שכמה ירצחו, ובא לשון דרך לומר שהיא דרך לרציחה מכבר, וכבר בארתי (ישעיה א') שמרצח בפועל מורה על גדוד מרצחים ופקיד עליהם המצוה לרצוח:פסוק י
ביאור המילות
"שערוריה". מלשון כתאנים השוערים וכפול למ"ד הפעול כמו סגריר עבטיט מורה על חוזק השערורית, ויו"ד ה"א כמו מאפליה:פסוק יא
ביאור המילות
"בשובי שבות". כבר בארתי (ירמיה כ"ט י"ד, ל' ג') ששב בקל (והוא פעל יוצא) מורה על השבת המדרגה, וששם שבות שאחריו משתתף עם שוב מנע"ו ופירושו ענין השבה בכ"מ עיי"ש:<< · מלבי"ם על הושע · ו · >>