מלבי"ם על דברים לג כה

<< | מלבי"ם על דבריםפרק ל"ג • פסוק כ"ה | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ל"ג, כ"ה:

בַּרְזֶ֥ל וּנְחֹ֖שֶׁת מִנְעָלֶ֑ךָ וּכְיָמֶ֖יךָ דׇּבְאֶֽךָ׃



הערות

(כה)"ברזל ונחשת מנעלך". מלשון נעל ור"ל שלא ישלטו בו פגעי הזמן כאלו הוא נעול במנעל ברזל ונחשת, וכימיך דבאך מלשון זיבה ויורה על התמוטטות הגוף ואפיסת הכחות, ויאמר שיהיה לפי ענין הימים ר"ל שלא יזקין קודם זמן הרגיל וברכתו מעין שמו, שמי שיתברך בכל אלה הוא חי חיי האשר:

אין כאל ישרון וגו'. באור הכתובים עפ"י הקדמות אלו. א) כי שם אלהים יורה על הנהגת ה' עפ"י דרכי הטבע (טבע נקרא החק שנתן ה' לבריותיו בעת הבריאה). ב) אלהי קדם. יורה שהוא קדמון לכל דבר אשר נברא וזולתו הכל מחודש. ג) זרועות עולם. יורה על ההנהגה שינהג ה' ע"י הכלים המיוחדים להנהגת העולם כאשר יעשה האדם כל מה שברצונו ע"י זרועותיו. ד) כל דבר שאין אנו מוצאים לו סבה בדרכי הטבע, ניחסו אל ה' שיורה שמהוה את כל ושהוא עלת כל העלות וסבת כל הסבות. ה) שם ישראל יורה על כללות עם ישראל כשהם על צד השלמות. ו) שם ישרון יורה על כלל ישראל כשהם בגדר ישר, אבל לא על צד השלמות. ז) שם יעקב יורה ג"כ על כלל עם ישראל בדרכים שאינו נוגע לכלם יחד רק לכל אחד לבדו. ח) הנהגת ה' תהיה על שלשה פנים. א) עפ"י הטבע. ב) שיטה הטבע נטיה אחת לטובה או לרעה ואח"כ תעשה הטבע פעולתה, וההנהגה הזאת תכונה בשם רוכב שמים. ששמים יורה על חקת הטבע, ורוכב יורה על הנטיה כאשר יטה הרוכב את הנרכב לצד שירצה, ואחר יהלך דרכו, ג) שיעשה נסים ונפלאות שאינם רגילים, ויכונה בשם גאוה ששרש גאוה יורה שיעשה פעולה בלתי רגילה כמ"ש בקריעת ים סוף שירו לה' כי גאה גאה והרבה כזה. ולכן האדם שישתדל להראות שיש בו ענינים בלתי רגילים יקרא בעל גאוה. ט) שמים יורה על הגלגלים, וגם העולמות שלמעלה מהם אשר נתן ה' להם חק ומשטר בעת הבריאה, ושחקים יורה על העולמות העליונים שיתנהגו רק עפ"י רצון ה' שלא שם חק ומשטר להנהגתם בעת הבריאה. ועפ"ז יתפרשו הכתובים:

אחר ברכה פרטית לכל שבט ושבט חזר לאמר תהלות ה' ותהלת עם ישראל: