מלבי"ם על בראשית כא יד

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק כ"א • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"א, י"ד:

וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶ֩חֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָ֠ר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃



(יד) "וישכם". מספר צדקת אברהם: (א) שהשכים בבקר לקיים מצות ה'. (ב) שלא נתן בידה כסף וזהב רק "ויקח לחם", כי שרה אמרה גרש האמה הזאת, ויש הבדל בין "גרש" ובין "שלח", בשלוח עבדים כתיב לא תשלחנו ריקם, כי השלוח הוא בטוב והגרוש הוא ביד חזקה ובכעס. (ג)" ויתן "בעצמו "אל הגר," לא ע"י שליח כי לא נכמרו רחמיו כלל. (ד)" שם על שכמה", שלא הניחה שתאכל בביתו ואחר תלך, רק שם על שכמה, (ה) "ואת הילד," אחר ששם על שכמה שלח אתה את הילד, להראות לה שעיקר הוא מגרש אותה מפני שהסיתה את הילד לצחק ועל ידה שולח גם הילד, וזה עשה שלא ימאס הילד בעיניה. (ו)" ותלך ותתע", שלא שלח עמה א' מעבדיו להורות לה הדרך, ושלח אותה בלי לויה שלא כדרכו אף עם אורחים נכריים, שהיה הולך עמם לשלחם כי שמר מצות ה':