מ"ג תהלים לו יב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תְּ֭בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּאֲוָ֑ה
וְיַד־רְ֝שָׁעִ֗ים אַל־תְּנִדֵֽנִי׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והטעם על דרך ישכבנה, כאילו אמר שלא יתחברו עמו בבית השם.
ויד - הזכיר הרגל והיד.
וטעם אל תנידני מדשן ביתך – למקום אחר.רד"ק
בקש: לא תבוא לי רגל גאוה רגל האויבים הבאים בגאוה לטרדני במלחמה, ולא אהיה פנוי לעבודת האל.
ויד רשעים אל תנדני: ממקומי שאני מתבודד בו לדעת דרכיך.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אל תבואני" - אל תבוא אלי רגל אנשי גאוה להצר לי והרשעים לא ינדדו אותי ממקומי ביד חזקהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"תבואני". היה ראוי לאמר אל תבוא אלי, רק שמצייר גאות עצמו כעצם מופשט, והיא אינה באה מן החוץ אליו רק היא התפעליות עצמו, ופי' אל תבא אותי היינו בנפשי: