מ"ג שמואל א ה יב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והאנשים אשר לא מתו הכו בעפלים [בטחרים] ותעל שועת העיר השמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ הֻכּוּ בעפלים [בַּטְּחֹרִים] וַתַּעַל שַׁוְעַת הָעִיר הַשָּׁמָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מֵ֔תוּ הֻכּ֖וּ בעפלים בַּטְּחֹרִ֑ים וַתַּ֛עַל שַֽׁוְעַ֥ת הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיִם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְגַבְרַיָא דִי לָא מִיתוּ לָקוּ בַּטְחוֹרִין וּסְלִיקַת צִוְחַת קַרְתָּא לְצֵית שְׁמַיָא:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אשר לא מתו" - בהמגפה

"השמים" - הוא מדרך גוזמא ורצה לומר גדלה מאוד עד למעלה 

מצודת ציון

"שועת" - צעקת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ב] "והאנשים". שגם מה שהיה בגת היה פה, שאלה "שלא מתו הכו בעפלים", ובזה היו כולם מוכים: "ותעל שועת העיר". שצעקו לישועה, כי היתה צרתם רבה מאד: