מ"ג משלי יד ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּקֶּשׁ־לֵ֣ץ חׇכְמָ֣ה וָאָ֑יִן
וְדַ֖עַת לְנָב֣וֹן נָקָֽל׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואין" - לא ימצא בלבו חכמה, כי השמן לבו; אבל לנבון נקל למצוא דעת, כי הורגל בה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
(ו-ז-ח-) "ודעת לנבון". (עמ"ש למעלה ט' י', י"א י"ג).
" לץ, כסיל", הלץ לא יחלוק על הדעת, לא כן הכסיל, (כנ"ל א' כ"ב, ט' ז' ח'), ויש הבדל בין הכסיל ובין האויל, שהכסיל יודע חקי החכמה ובלתי מסתפק בם רק שנלוז מהם מפני תאותו, והאולת היא לו רק למסוה במרמה, לא כן האויל שהוא מסתפק בחקי החכמה, כמו שהתבאר בכל הספר: