מ"ג משלי ג ז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וסור מרע
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת יְהוָה וְסוּר מֵרָע.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ
יְרָ֥א אֶת־יְ֝הֹוָ֗ה וְס֣וּר מֵרָֽע׃
רש"י
רלב"ג
"ירא את ה'" תמיד מעבור על מצותיו, "וסור מרע" במדות ובעיון, ג"כ מצד היותך ירא את ה', זה ימנע מלהשתבש בהשגה בחכמה, וזה שאם תשים השורש והעקר, שהשם יתברך הוא נמצא באופן שתישיר אל זה התורה ושהוא משגיח באישי האדם לפקוד אותם כל מעשיהם כמו שהתבאר זה בתורה, הנה אז יסור ממך הטעות בהרבה מהפנות הגדולות בחכמה האלהית.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אל תהי חכם בעיניך" - להקל בדבר הנאסר לעשות גדר ושימור, בחושבך שאין חכם כמותך צריך גדר, אלא ירא את ה' פן עם כל חכמתך תיכשל.
"וסור מרע" - הרחק מאד ועשה גדר.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"חכם בעיניך". גדר החכם בעיניו הוא מי שנדמה לו שהחכמה נטועה בטבע כחות נפשו, ושאינו צריך לקבלה מן החוץ, ואם תתעורר בו מדה רעה למשל גאוה אכזריות קנאה נקמה וכדומה, ידמה לו שהמדות האלה יעשו בחכמה, ולא יאמין שדרכי החכמה הן הפך מדרכי יצר הלב ושצריך לכבוש היצר ולהגביל תאותו, ושחקי החכמה הם מאלהים למשול בם על כחות נפשו הרעים כי אין יראת ה' נגד עיניו, וית' עוד (לקמן כ"ו ה', י"ב ט"ז, כ"ח א'):נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
דבר אחר, שהחכמים בעיניהם אומרים: למה נכתב דבר זה בתורה, ומה טעם נצטווינו מצוה זו? ואלו הם הנקראים אפיקורסים. על כן הזהירנו הכתוב מלהעלות על לב דבר זה, אלא ירא את ה' המנחילנו תורתו, שעיקרה היראה, כמה דאת אמר: "אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים על הספר ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך" (דברים לב מו) ולדעת כי לא דבר רק הוא, ואם הוא רק, מכם הוא (ירושלמי פאה א א). וסור מרע, כי אין מדה רעה גדולה מאד מזאת, לפרוק תורה מעל צוארו.
דבר אחר: אל תהי חכם בעיניך, לומר: אתחבר לרשע ולא יוכל להטעות אותי, כי כבר למדתי חכמה; לא כן, אלא ירא את ה' וסור מרע.