מ"ג מלכים ב ח יא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעמד את פניו וישם עד בש ויבך איש האלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעֲמֵד אֶת פָּנָיו וַיָּשֶׂם עַד בֹּשׁ וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּעֲמֵ֥ד אֶת־פָּנָ֖יו וַיָּ֣שֶׂם עַד־בֹּ֑שׁ וַיֵּ֖בְךְּ אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִֽים׃

"ויעמד את פניו" - פנים של צער שלו שהיה מבקש לבכות העמיד שלא יבכה בפני חזאל וישם לבו לעמוד ולהתאפק "עד בוש" - כמו בושש ולא יכול להתאפק ויבך

"בוש" - ענין איחור כמו (שופטים ג כה)ויחולו עד בוש

"ויעמד" - העמיד את פניו לצד אחר לבל יראה דמעות עיניו מזלפין

"וישם עד בוש" - שם פניו בצד האחר עד התעכב זמן רב וכשלא יכול עוד להתאפק הרים קול בבכי והחזיר פניו מעתה הואיל ואי אפשר עוד להסתיר הבכי

"ויעמד". ת"י ואסחר ית אפוהי ואוריך עד סגי: