מ"ג ירמיהו מח ט
<< · מ"ג ירמיהו · מח · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּנוּ צִיץ לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּנוּ־צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מאין" - ממה שאין מי יהיה יושב בהן
"תנו ציץ למואב" - תנו כנף למואב כי עוף תעוף והוא ענין מליצה ור"ל בחפזון תצא בגולה
מצודת ציון
"ציץ" - ר"ל כנף כי כל דבר היוצא מן הגוף קרוי בשם ציץ וכמו ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל לח)
"נצא תצא" - מלשון נוצה וכנף ור"ל תעוף בנוצת כנפיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ציץ". מענין ויצץ ציץ, וכן נצא הוא מקור מגזרה זו, שתציץ ע"י שתצא, וגם פעל יציץ משתתף עם פעל יצא שהציץ יוצא מן הענף:<< · מ"ג ירמיהו · מח · ט · >>