מ"ג ירמיהו ב יב
<< · מ"ג ירמיהו · ב · יב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד נְאֻם יְהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֹׁ֥מּוּ שָׁמַ֖יִם עַל־זֹ֑את וְשַׂעֲר֛וּ חׇרְב֥וּ מְאֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
תרגום יונתן
אִתְאַבָּלוּ שְׁמַיָא עַל כְּדֵין עַל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דַעֲתִידָא לְמֶחֱרַב וְעַל בֵּית מַקְדְשָׁא דְעָתִיד לְאִצְטַדָאָה וְעַל דְעוֹבָדִין בִּישׁוּן עֲבַדוּ עַמִי לַחֲדָא אֲמַר יְיָ:
רש"י
"ושערו" - לשון סער
"חרבו מאד" - כאילו אתם נחרבים על בית המקדש שעתיד ליחרבמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שומו" - מלשון שממון
"ושערו" - כמו סערו בסמ"ך ור"ל רוח סערה
"חרבו" - מלשון חורבן
"מאד" - ר"ל גדול וחזק
מצודת דוד
"שומו שמים" - ר"ל ראו שיהיה בעולם שממון ושערה וחורבן גדול בעבור התועבה הזאתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"חרבו" הוא עבר מהקל (כן תרגם יונתן), וחסר מלת כי, שערו כי חרבו מאד:<< · מ"ג ירמיהו · ב · יב · >>