מ"ג יונה א ד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיהוָה הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיהֹוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר׃
תרגום יונתן
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
הטיל – הסיע והמשיך אל הים רוח גדולה, והיה סער גדול בים.
והאניה – רוצה לומר, אנשי האניה חשבו שהאניה תישבר מחוזק הרוח, המוליכה ברדיפה ונדנוד רב, מהרמת הגלים. וכובד משא הספינה מונע הרדיפה, והוא סיבה לשבירת הספינה:
מצודת ציון
הטיל – עניין הסעה. כי "ורוח נסע" (במדבר יא, לא), תרגם אונקלוס "נטל".
סער – הרעשת גלים מן הסערה.
חשבה – מלשון מחשבה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •