מ"ג בראשית כ ט


<< · מ"ג בראשית · כ · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַאֲמַר לֵיהּ מָא עֲבַדְתְּ לַנָא וּמָא חֲטֵית לָךְ אֲרֵי אֵיתִיתָא עֲלַי וְעַל מַלְכוּתִי חוֹבָא רַבָּא עוּבָדִין דְּלָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא עֲבַדְתְּ עִמִּי׃
ירושלמי (יונתן):
וּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וְאָמַר מַה עָבַדְתְּ לָנָא וּמַה חָבִית לָךְ אֲרוּם אָתֵיתָא עָלַי וְעַל מַלְכוּתִי חוֹבָא רַבָּא עוּבְדִין דְלָא כַשְׁרִין לְאִתְעַבְדָא עָבַדְתְּ עִמִי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מעשים אשר לא יעשו" - מכה אשר לא הורגלה לבא על בריה באה לנו על ידך עצירת כל נקבי' של זרע ושל קטנים ורעי ואזנים וחוטם

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ – מַכָּה אֲשֶׁר לֹא הוּרְגְּלָה לָבֹא עַל בְּרִיָּה בָּאָה לָנוּ עַל יָדְךָ: עֲצִירַת כָּל נְקָבִים שֶׁל זֶרַע, וְשֶׁל קְטַנִּים, וּרְעִי, וְאָזְנַיִם, וְחוֹטֶם (בראשית רבה נב,ח; בבא קמא צ"ב ע"א).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מה עשית לנובפתח קטן סגול תחת "מה", בעבור אות הגרון הבא אחריו, וכן המשפט:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

" מעשים אשר לא יעשו" לגרום היזק לאיש לא ידעתו קודם לכן ואין לך איבה עמו וכל זה בלתי תועלתך ואין דרך לעשות כן:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ט)" מה עשית לנו". ר"ל כי העושה מעשה כזה לא ימלט מאחד משנים, או שיעשה זה לנקמה, או שיעשהו לצורך עצמו, והוא או לתועלת, או להנצל מאיזה נזק. ותחלה דן עמו אם עשה זה לנקמה, ועז"א "מה עשית לנו ומה חטאתי לך." שמי שירצה להנקם מחברו ע"כ שחברו עשה לו איזה רעה, וגם כשעשה לו רעה ע"כ יעריך הנקמה לערך הרעה שעשה לו. שאם הרע לו בדבר קטן, לא ינקום ממנו נקמה גדולה, וכ"ש שאם הרע לו איש אחד, לא יעשה נקמה להרע בעבור זה לאנשים רבים, עז"א בוא ונעשה חשבון "מה עשית לנו ומה חטאתי לך," נחשוב מה שעשית לנו לעומת מה שחטאתי לך, הנה אני לא חטאתי לך כל מאומה, אבל לעומת זה הנקמה גדולה מאד. א) מצד שכולל אנשים רבים, שעז"א "כי הבאת עלי ועל ממלכתי", שחטא המלך וענשו נוגע לכל הממלכה. ב) מצד החטא בעצמו שהוא "חטאה גדולה". ג) מצד שהוא עצמו נלכד בחטא זה, אם במה שהיה סבה לו שבהכרח יענש גם הוא כמחטיא את הרבים, אם במה שמסר את אשתו לקלון. וז"ש "מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי", שגם אתה עשית מעשי זרה ורעה ואתה שותף ברעה, וזה לא יעשה אלא מי שעשו לו רעה גדולה, אשר יאמר תמות נפשי עם פלשתים:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

(ט) אמר לא ימנע או יחשב לי להעדר כבוד וחרפה דבר זה ולא לעון, או יחשב לעון. אם הוא החלוקה הראשונה "מה עשית לנו", כלומר לה עשית ולא "לנו" כי אינו דומה החרפה הנשארת לאשה מאשר לאיש. ואם החלוקה השנית, "מה חטאתי לך",

שעל כן "הבאת עלי חטאה גדולה", כי לא חטאתי לך דבר, שתחתיו תשלם לי גמול זה. ואם לא חטאתי לך אלא אתה חטאת לי, ועלי נשאר לשלם לך גמול רעה זו מה אעשה לך שיהיה גמול מתייחס אל רעתך כי הלא דברים "אשר לא יעשו" כהם

"עשית עמדי". כי האם אעשה ששלא במתכוין תקח את אשתי כאשר עשית לי שיהיה כיוצא במה שעשית לי וזהו "מעשים אשר לא יעשו" וכו':

(י) והנה עד כה היה דברי תלונה והיה נראה ככועס עליו והוא לא כן נצטוה כי אם לפייסו שיתפלל בעדו, על כן לדבר דרך חיבה ופיוס עשה אמירה בפני עצמה לאמר לו "מה ראית" וכו'. לומר ודאי כי לא לרעה כיוונת חלילה ולא על חנם עשית, אך אין שאלתי רק שתודיעני "מה" היה הדבר שראית כי עשית וכו'. ובכלל מאמרו כוון אם עשיתי לבל יהרגוך על דבר אשתך, "מה ראית", האם עשית זה או כיוצא בו לזולתך:

(יא) ואז השיב לו "כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה", כלומר לא אותך חשדתי כי אם שאמרתי רק אין יראת וכו' והוא כי "רק" הוא ממעט, כלומר בכללות המקום אין יראת אלהים כי אם בך שזה מיעט הרק, ויראתי פן יהרגוני כלומר המון העם ולא אתה:

(יב) וגם לא שקרתי כי "וגם אמנה" וכו':

(יג) ושמא תאמר אם כן איפה למה לא הלכת לגור במקום אחר שיהיה יראת אלהים במקום ההוא. ועוד שאם אתה אמרת אחותי, למה היא לא חששה על עצמה, שלא יטמאוה באומרה אחי הוא. על האחד אמר "ויהי כאשר התעו אותי אלהים" שהוציאני הוא יתברך "מבית אבי", ולא אמר לי להיכן כי אם אל הארץ אשר אראך והייתי כתועה ממקום למקום במקומות זרים בלתי ניכרים, אז דרך כלל אמרתי לה "זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבא" וכו'. נמצא שלא על מקום זה בלבד יראתי ואמרתי שאין יראת אלהים, כי אם בכל מקום אשר נבא, ואם כן על כל המקומות הוא כך, ואיך הייתי

הולך אל מקום אחר. ובכלל הדבר כיוון שלא תאשם שרה שגם היא אמרה אחי הוא כי הלא מצווה ועומדת היתה:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויאמר לו מה עשית וגו'. צריך לדעת כוונת אומרו מה עשית, ואם רוצה לומר מה המעשה הרע שעשית לנו היה לו להקדים מה חטאתי לך. אולי שרמז באומרו מה עשית לנו קודם מה חטאתי לך לרמוז לו מה טובה עשית לנו וגמלתיך רעה שבעד זה הבאת וגו', והכוונה להיות שאין אדם מתחייב רע בעולם כמשלם רעה תחת טובה, לזה רמז לו שלא יספיק עשותם לו לאברהם רעה לעשות להם מה שעשה שרצה לאבדם מן העולם ואין מציאות רע בעולם שיהיה זה תשלומו כאומרו מעשים אשר לא יעשו וגו' זולת אם קדם לעשות להם טובה והם גמלוהו רעה, וכל הכתוב הוא דברי תוכחה על מה שעשה:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי. בכל מקום היתה רווחא מקדמתך, וכאן קדמך רעבון.

מה עשית לנו, "הנך מת על האשה"; ומה חטאתי לך, "דע כי מות תמות"; כי הבאת עלי, "כי עצור עצר ה'" (ברמז כ"ה):

<< · מ"ג בראשית · כ · ט · >>