פירושים נוספים

1. יש מפרשים שהציפורים הן משל למהירוּת : " "המשיל מלאך ה' אשר הכה מחנה אשור לאריה בגבורתו ולצפרים עפות למהירותו" " (רד"ק) , " "כצפרים הממהרות לעוף כן ימהר ה' להגן על ירושלים" " (מצודת דוד)

• אך קשה לייחס את תכונת המהירות לפעולת ההגנה, שהרי הגנה אינה פעולה חד-פעמית אלא פעולה מתמשכת. אילו הכוונה היתה שה' יכה את האשורים במהירות, היה ראוי לכתוב "כציפורים עפות כן יכה ה' את אשור".  

2. יש אומרים, שהציפורים הן משל למסירוּת בשמירה על הצאצאים, כמו בפסוק (דברים לב) "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף...". אך ישנם שלושה הבדלים בין הפסוקים:

• בפסוק מספר דברים נזכר "נשר", שמלבד מסירותו לגוזליו - הוא גם חזק ויכול להגן עליהם מפני אויבים; וכאן נזכרו "ציפורים" - שהן חלשות יחסית, ואין זה ברור מדוע נבחרו דווקא הציפורים כמשל לה';
• בפסוק מספר דברים נזכר "נשר" בלשון יחיד, וכאן נזכרו "ציפורים" בלשון רבים - מדוע?
• בפסוק מספר דברים נזכר נשר ש"מרחף", כלומר נע באויר מעל נקודה קבועה, וכאן נזכרו ציפורים ש"עפות" ממקום למקום - ואין זה מתאים למשל של הגנה על הקן.  

3. בחפירות ארכיאולוגיות מצאו כתובת של סנחריב מלך אשור, שבה הוא מתפאר שהצליח לכלוא את חזקיהו מלך יהודה "כציפור בכלוב". לפי זה, יש אומרים שהציפורים בפסוקנו הן משל לשיחרור - כמו הציפורים שעפות בחופשיות, כך גם חזקיהו ובני יהודה ישתחררו מהמצור האשורי ויהיו חופשיים.

• אך לפי זה, הנמשל אינו ה' אלא חזקיהו או בני יהודה, והיה ראוי לכתוב "כציפורים עפות כן יהיו בני יהודה". 

4. בעבר, לאחר שראיתי להקות גדולות של ציפורים עפות במעגלים באיזור רחבת הכותל המערבי, חשבתי שהציפורים הן משל לשכינת ה' בירושלים;

• אך לאחר זמן התברר לי שהציפורים לא נמצאות שם תמיד, אלא רק בעונה מסויימת.