קטגוריה:ירמיהו ה ח
נוסח המקרא
סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו
סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ.
סוּסִ֥ים מְיֻזָּנִ֖ים מַשְׁכִּ֣ים הָי֑וּ אִ֛ישׁ אֶל־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ יִצְהָֽלוּ׃
סוּסִ֥ים מְיֻזָּנִ֖ים מַשְׁכִּ֣ים הָי֑וּ אִ֛ישׁ אֶל־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖/הוּ יִצְהָֽלוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"סוסים" - כסוסים
"מיוזנים" - מלשון מזון
"משכים" - מלשון השכמה
"יצהלו" - ענין הרמת קול גדול וכן צהלו מים (ישעיהו כד)
מצודת דוד
"סוסים מיוזנים" - הם היו כמו הסוסים שנתנו להם מזון הרבה בלילה והמה שבעים לתאותם שכאשר ישכימו בבוקר יצאו ויצהלו וכן המה ימלאו תאותם וינאפו עם אשת ריעיהם כל הלילה וכאשר ישכימו בבקר יצהלו איש אל אשת רעהו מרוב שמחה והשגת תאות הלבמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מיוזנים משכים", מענין זיון (כי נחי פ"י ונחי ע"ו משתתפים), בהשכמה הם מיוזנים בקישוי אבר, י"מ מענין מזון. וי"מ משכים כמו מאשכים מן מרוח אשך, מיוזנים בביצי ההולדה המרבים התאוה, "ויצהלו" בא על קול הסוס:
- פרשנות מודרנית:
ייתכנו שלוש פירושים הגיוניים, לעניות דעתי, ושלושתם מדגישים את יצריות האדם בתקופה: השניים הראשונים הם פירושים שלי..
1. ערבוב בכוונה של פעולות הסוסים והאנשים - הכוונה הייתה "סוסים מיזנים יצהלו, איש אל אשת רעהו משכים", תיאור של החיי ההוללות בתקופתו: סוסים עם מוזנים היטב יצהלו, כיוון שאוכל שהוא יצר בסיסי, והסוס אינו מסוגל למוסר. איש משכים אל אשת רעהו (נואף), שהוא יצר שהאדם לא משתלט עליו, למרות שיש לאדם אפשרות, והכל כמובן כיוון שאין אמונה ב-ה'.
2. אם נפרש "משכים" כ"מכים", ניתן לראות את אכזריות האדם - סוסים מוזנים היטב, שאין צורך להכותם כדי לגרום להם לזוז, מוכים היו. זאת ועוד, היו צוהלים האנשים מסביב ממעשי ההכאה.
3. (פירוש מצודת דוד) כמו שסוסים מלאי מזון משכימים וצוהלים, ואז יש להם כוח לפרו ורבו, כך גם האנשים מונעים ע"י הדחפים הפיסיים שלהם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ירמיהו ה ח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.