ירושלמי שבת דף נו א


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


אפילו זונה שבזונות אינה עושה כן. אלא שכן אשה חוששת אחת מעינה וכוחלת חבירתה ויוצאת לשוק. אמר רבי מנא מה תנא חוששת. אלא שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ומטמנת חבירתה ויוצא לשוק. (שיר השירים ד) לבבתני באחת מעיניך. רבנן דקיסרין בשם רבי בון בר חייה שכן אשה סומא באחת מעיניה וכוחלת חבירתה ויוצא לשוק: זפת וגפרית כדי לעשות נקב. ר' יוסי בר חנינא אמר במזניק שנו: שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן. תני ר' חייה כדי ליתן על פי סדק קטן:

משנה דבק כדי ליתן בראש השבשבת חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב רבי יהודה אומר כדי לעשות פטפוט סובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב סיד כדי לסוד קטנה שבבנות רבי יהודה אומר כדי לעשות כלכול רבי נחמיה אומר כדי לעשות אנדיפי:

גמרא מהו חרסית. חוורה. שמואל אמר עפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה. תני שמואל עפר ואפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה. תני חרש כל שהוא גמי כל שהוא מותר לטלטלן בתוך הבית. רבי זעירא בשם שמואל ובלבד מן המוכן. ותני כן מגופת חבית וחרסיה מותר לטלטלן בתוך הבית השליכן לאשפה אסור ליגע בהן. אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בעשוי כביצה ודברי רבי נחמיה בחביט:

משנה אדמה כחותם המרצופין דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים כחותם האיגרות זבל וחול דק כדי לזבל קלח של כרוב דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים כדי לזבל כרישה חול גס כדי ליתן על מלא כף סיד קנה כדי לעשות קולמוס אם היה עב או מרוסס כדי לבשל ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס:

גמרא רבי חייה בשם רבי יוחנן והוא שיהא מגיע לקישרי אצבעותיו. רבי זעירא בעי ניחא עד הכא. דילמא עד הכא. תמן תנינן מכתב שניטל הכותב טמא מפני המוחק. ניטל המוחק טמא מפני הכותב. רבי זעירא בעי ניחא עד הכא. דילמא עד הכא. אמר רבי יוסי כל ביצה דתנינן בכלים כביצה ממש. בשבת כגרוגרת מכביצה:

 

עין משפט

25 ח_כה מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י':

26 ח_כו מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

27 ח_כז מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ו':

28 ח_כח מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

29 ח_כט מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

30 ח_ל מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ז':

31 ח_לא מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"א:

32 ח_לב מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה ד', מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה ה':

33 ח_לג מיי' פ י"א מהל' כלים הלכה כ':