ילקוט שמעוני על בראשית כד לג

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק כ"ד • פסוק ל"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • כא • כב • כג • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • מב • מט • נ • נג • נה • נז • נח • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ד, ל"ג:

ויישם וַיּוּשַׂ֤ם לְפָנָיו֙ לֶאֱכֹ֔ל וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל עַ֥ד אִם־דִּבַּ֖רְתִּי דְּבָרָ֑י וַיֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר׃


כיון שראו את הצמידים, נתקבצו להרוג לאליעזר, וראו שהיה נוטל ב' גמלים בב' ידיו ומעבירן את הנחל. כיון שראו כן, אמרו: אין אנו יכולין להרגו; והניחו קערה לפניו וסם המות בתוכה, ובזכות אברהם נתחלפה הקערה, ואכל בתואל ממנה ומת. ואין ויושם אלא לשון סם. ומפני מה מת בתואל? שהוא היה מלך בארם נהרים, וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה ראשונה, ואחר כך חוזרת לבעלה. נתקבצו כל השרים ואמרו: אם הוא עושה לבתו כשם שעשה לבנותינו מוטב, ואם לאו אנו הורגים אותו ואת בתו; לפיכך מת, כדי שינצל אליעזר ורבקה.