ילקוט שמעוני על בראשית ב יב

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק ב' • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ב', י"ב:

וּֽזְﬞהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃


וזהב הארץ ההיא טוב, טובוי דהוא בביתא, טובוי דהוא בלויתא. טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו, אדם פורט זהוב אחד, מוציא כמה יציאות. לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא? בשביל בית המקדש. וזהב הארץ ההיא טוב, כמה דאת אמרת: ההר הטוב הזה והלבנון. שם הבדלח ואבן השהם. את סבור כבדלח של פטמים? ויגיד עליו רעו: מה זה אבן טובה, אף זה אבן טובה.

וזהב הארץ ההיא טוב. מכלל דאיכא זהב שאינו טוב. אמר רב חסדא, שבעה זהבים הן: זהב, וזהב טוב, וזהב אופיר, וזהב מופז, וזהב שחוט, וזהב סגור, וזהב פרוים. זהב וזהב טוב, דכתיב: וזהב הארץ ההיא טוב. אופיר, דאתי מאופיר. זהב מופז, שדומה לפז. זהב שחוט, שנטוה כחוט. זהב סגור, בשעה שנפתח כל חנויות נסגרות. זהב פרוים, שדומה לדם הפרים. רב אמר: חמשה הוו; וכל חד וחד אית ביה זהב וזהב טוב: