ילקוט שמעוני/בראשית/רמז נ

את האלהים התהלך נח רבי יהודה אומר למלך שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן ואמר לקטן הלך עמי ולגדול אמר הלך לפני כך אברהם שהיה כחו יפה התהלך לפני והיה תמים אבל נח שהיה כחו רע את האלהים התהלך נח. ר' נחמיה אומר לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט הציץ המלך וראה אותו אמר לו עד שאתה משתקע בטיט בוא והלך עמי הדא הוא דכתיב את האלהים התהלך נח ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות אפלים והתחיל מאיר לו דרך החלון אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך החלון בוא והאר לפני כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו עד שאתה מאיר לי מאספמיא וחברותיה בוא והאר לי בארץ ישראל הדא הוא דכתיב ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק. רבי יוחנן אמר לרועה שהיה עומד ומביט בצאנו ריש לקיש אמר לנשיא שהיה מהלך וזקנים לפניו. על דעתיה דר' יוחנן אנו צריכין לכבודו על דעתיה דריש לקיש הוא צריך לכבודנו. נח איש צדיק תמים מלמד שנולד מהול למה נכתב ג' פעמים נח בפסוק שזה אחד מג' בני אדם שעברו עליהן ג' עולמות לפיכך הכתוב מזווגן נח דניאל ואיוב. ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת דרך חכמתן קא חשיב להו דכתיב ויהי נח בן ת"ק שנה ויולד נח את שם וגו' שם גדול מיפת שנה נמצא שם גדול מיפת שתי שנים וכתיב ונח בן ת"ר שנה והמבול היה וכתיב ואלה תולדות שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול בר מאה ותרתין הוה אלא דרך חכמתן קא חשיב להו. רב כהנא אמר אנן מהכא מתנינן לה ולשם יולד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול. ותשחת הארץ תנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא עבודה זרה וגלוי עריות עבודה זרה דכתיב פן תשחיתון וגו' גלוי עריות דכתיב ותשחת הארץ וגו'. כי השחית כל בשר מלמד שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל אמר ר' אבא וכולן חזרו חוץ מתושלמי דלא הדר. קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס אמר ר' אלעזר כמה גדול כחה של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נתחתם עליהם גזר דין עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר כי מלאה הארץ חמס וכתיב החמס קם למטה רשע מלמד שזקף עצמו כמקל ועמד לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם לא מהם ולא מהמהם ולא נה בהם ואף על נח נתחתם גזר דין שנאמר נחמתי כי עשיתם ונח: