חוק מס הכנסה (הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי) מתוך

חוק מס הכנסה (הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי), התשמ״ד–1983

לפי סעיף 24ג לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, התשמ״ו–1986, בתקופה שמיום כ״א באדר ב׳ התשמ״ו (1 באפריל 1986) עד יום י״ג בניסן התשמ״ח (31 במרס 1988) לא יינתנו אישורים לביצוע מחקר מדעי ופיתוח מדעי ולהנפקה מזכה, על פי חוק מס הכנסה (הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי), התשמ״ד–1984. לפי סעיף 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשמ״ח–1988, חוק מס הכנסה (הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי), התשמ״ד–1983 בוטל ביום י״ד בניסן התשמ״ח (1 באפריל 1988).

1.

פרשנות

בחוק זה –

(1)

תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודה, זולת אם יש בחוק זה הוראה מפורשת אחרת;

(2)

”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;

(3)

”חוק המיסוי בתנאי אינפלציה“ – חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982;

(4)

”הרשות המוסמכת“ – המנהל הכללי של משרד האוצר יחד עם המנהל הכללי של משרד התעשיה והמסחר והמנהל הכללי של משרד המדע והפיתוח, בהתייעצות עם המנהל הכללי של המשרד שנושא המחקר נמצא בתחום פעולתו;

(5)

”דולר“ – דולר של ארצות הברית של אמריקה;

(6)

”שער חליפין“ – השער היציג של הדולר שקבע בנק ישראל לאחרונה לפני מועד פלוני;

(7)

”אופציה“ – נייר ערך המקנה זכות לרכישת מניה, שאינה מניית בכורה, בחברה המנפיקה או בחברה הזכאית בתקופה ובתנאים שקבעה החברה המנפיקה בעת ההנפקה, למעט נייר ערך הניתן להמרה;

(8)

”מחקר“ – מחקר מדעי ופיתוח מדעי שאישרה הרשות המוסמכת על פי סעיף 2;

(9)

”חברה זכאית“ – חברה שהרשות המוסמכת אישרה לה ביצועו של מחקר והנפקה מזכה;

(10)

”הנפקה מזכה“ – הנפקתן של יחידות השתתפות בידי חברה זכאית או חברת בת של חברה זכאית, כשיחידות ההשתתפות מוצעות לציבור על פי תשקיף בו צויינו שני אלה:

(א)

שהבורסה הסכימה עקרונית לרשום למסחר בה את ניירות הערך המרכיבים את יחידות ההשתתפות, או שהמנפיק עומד לפנות לבורסה בבקשה לרשמן למסחר בה;

(ב)

שתמורת יחידות ההשתתפות תשמש לביצוע מחקר בידי החברה הזכאית;

(11)

”הקצאה במקור“ – הקצאת נייר ערך לרוכש, שעה שנייר הערך הונפק לראשונה;

(12)

”יחידת השתתפות“ – איגרת חוב בצירוף אופציה, או איגרת חוב. הניתנת להמרה במניה, או מניה (כל אחת משלוש אלה לענין חוק זה – נייר ערך), או צירופים שלהן, אשר בנוסף לזכויות הנובעות ממהותן יכול שיקנו או שתתלווה אליהן זכות לתמלוגים מפירות המחקר שתבצע החברה הזכאית, או מספר ניירות ערך וזכות כאמור המוצעים לציבור כ”חבילה אחת“ – כפי שאישר לענין זה שר האוצר לגבי כל הנפקה מזכה; שר האוצר רשאי לקבוע את המחיר המזערי שבו תוצע יחידת ההשתתפות לציבור, את הערך הנקוב או העלות, לפי הענין, של ניירות הערך הכלולים בה, בהתחשב במידת הסיכון שיידרש רוכש היחידה לשאת בו, ואת עלות הקניה של כל נייר ערך לענין חוק המיסוי בתנאי אינפלציה, בהתחשב בהטבת המס שיזכה בה הרוכש לפי חוק זה;

(13)

”סכום השתתפות במחקר“ – התמורה שנתקבלה ממכירת סך כל יחידות ההשתתפות דרך הקצאה במקור, בניכוי סכום השווה לסך כל ערכם הנקוב של ניירות הערך הכלולים ביחידות ההשתתפות.

2.

אישור מחקר מדעי

(א)

בקשה לאישור ביצועם של מחקר מדעי ופיתוח מדעי ושל הנפקה מזכה (להלן – הבקשה) תוגש לרשות המוסמכת בצירוף תכנית המחקר, תכנית גיוס ההון ותכנית היצוא.

(ב)

הרשות המוסמכת רשאית לאשר את הבקשה אם הוכחו להנחת דעתה כל אלה:

(1)

המחקר יבוצע בידי חברה תעשייתית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969, שבשנת המס שלפני הגשת הבקשה ייצאה מוצרים שייצרה כתוצאה ממחקר ופיתוח שביצעה, בשווי של 20 מיליון דולר לפחות;

(2)

עלות המחקר היא שוות ערך ל־7.5 מיליון דולר לפחות;

(3)

מטרת המחקר היא ייצור מוצרים תעשייתיים חדשים או משופרים בידי החברה הזכאית (להלן – מוצרי המחקר) בישראל; ואולם על פי היתר מאת הרשות המוסמכת אפשר שחלק ממוצרי המחקר, שיצויין בהיתר, ייוצר מחוץ לישראל, ובלבד שהחלק שייוצר מחוץ לישראל לא יעלה על 30% מכלל עלויות הייצור של מוצרי המחקר שיחושבו בהתאם לכללים שייקבעו ושתמורת מתן ההיתר לייצר מחוץ לישראל תשלם החברה הזכאית תמלוגים כאמור בסעיף 8;

(4)

החברה המבקשת התחייבה לייצא חלק ממוצרי המחקר, בשיעור שתקבע הרשות המוסמכת ושלא יפחת בסך הכל מפי עשרה מהסכום שגייסה בהנפקה המזכה כשהוא מבוטא בדולרים לפי שער החליפין ביום ההנפקה; היצוא ייעשה בשיעורים שנתיים כפי שתקבע הרשות המוסמכת.

(ג)

החליטה הרשות המוסמכת שלא לאשר את הבקשה, תודיע על כך לחברה המבקשת בהודעה מנומקת בכתב.

3.

תנאי לאישור חברת בת כחברה מפיקה

לא תאושר הנפקה מזכה בידי חברת בת של חברה זכאית אלא אם כן חברת הבת היא חברה שהוקמה בידי החברה הזכאית, אשר מטרתה היחידה היא להנפיק הנפקות מזכות למימון מחקרים שתבצע החברה הזכאית, ואשר רשאית לשם כך לבצע את הפעולות שלהלן ורק אותן:

(1)

הפקדת הכספים שגייסה בהנפקה מזכה בפקדון באוצר כאמור בסעיף 5, והעברת כספים שיוחזרו מתוך הפקדון, לרבות הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו עליהם, לחברה הזכאית;

(2)

תשלום דיבידנד, ריבית או תמלוגים מפירות המחקר, לפי הענין, לבעלי ניירות ערך הכלולים ביחידות ההשתתפות או מכוחם, מתוך כספים שהעבירה החברה הזכאית לחברת הבת למטרה זו, מיד עם קבלתם מהחברה הזכאית.

4.

דין השקעה ביחידת השתתפות

(א)

בקביעת הכנסתו החייבת של נישום שרכש במזומן יחידת השתתפות דרך הקצאה במקור, יותר בניכוי הסכום ששילם במזומן לרכישתו (להלן – מחיר העלות) או סכום ש־60% ממנו שווה להפרש שבין מחיר העלות לבין הערך הנקוב של ניירות הערך שביחידת ההשתתפות, לפי הנמוך שביניהם, ובלבד שלא ינוכה לפי סעיף זה בשנת מס פלונית בשל כל רכישותיו כאמור סכום העולה על 30 אחוזים מהכנסתו החייבת באותה שנה.

(ב)

(1)

את המס שנחסך מהנישום כתוצאה מהניכוי האמור בסעיף קטן (א) ניתן לקזז במהלך השנה, לאחר התשלום בעד רכישת יחידת ההשתתפות, כנגד המס המנוכה במקור מהכנסת עבודה או כנגד מקדמות שהרוכש חייב בהן על פי סעיף 175 לפקודה לאחר המועד האמור, והיתרה תקוזז כך: לגבי הכנסת עבודה – בשנים שלאחריה או עם הגשת הדו״ח על פי סעיף 131 לפקודה לשנה שאליה מתייחס הניכוי, לפי בחירתו של הנישום, ולגבי הכנסה אחרת – עם הגשת הדו״ח כאמור;

(2)

קיזוז כנגד ניכוי במקור או כנגד מקדמות כאמור יותר למי שיש בידו אישור לכך בטופס שקבע הנציב; טופס כאמור יכול שיהיה כללי ויכול שיהיה להנפקה פלונית;

(3)

”המס שנחסך“, לענין סעיף קטן זה – סכום המס שהנישום הופטר מתשלומו בשל הניכוי שעל פי סעיף קטן (א); ואולם לענין קיזוז כנגד מקדמות בלבד יחושב המס שנחסך, לגבי נישום שהוא יחיד – לפי שיעור מס של 55%, ולגבי נישום שהוא חבר־בני־אדם – לפי שיעור המס הממוצע לשנת המס הקודמת; לענין סעיף 190א לפקודה, דין קיזוז כנגד הניכוי במקור או המקדמות לפי סעיף זה כדין קיזוז סכום שנוכה במקור כאמור בסעיף 177 לפקודה.

(ג)

בכפוף לאמור בסעיף 20 לחוק המיסוי בתנאי אינפלציה, הפרשי הצמדה שמקורם באיגרת חוב שביחידת ההשתתפות יהיו פטורים ממס.

(ד)

תשלום בעד רכישת יחידת השתתפות שניכויו הותר לפי סעיף זה, לא יותר בניכוי על פי סעיף 20א לפקודה, והמס שהיה על הנישום לשלמו אילולא הניכוי המותר על פי סעיף קטן (א), אך לא פחות מ־60% מהסכום שהותר בניכוי, יופחת מההון העצמי, לענין חוק המיסוי בתנאי אינפלציה, החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הותר הניכוי.

5.

חובת הפקדה

(א)

כספים שגייסה חברה באמצעות הנפקה מזכה יופקדו אצל החשב הכללי במשרד האוצר (להלן – פקדון באוצר) ויוחזרו לצורך שימוש בהם לביצוע המחקר בהתאם להתקדמות המחקר, הכל לפי כללים שתקבע הרשות המוסמכת.

(ב)

הפקדון יהיה צמוד לשער החליפין וישא ריבית בשיעור מחצית מריבית פת״ם; הריבית והפרשי ההצמדה על כל חלק מכספי הפקדון ישולמו עם החזרתו לחברה המנפיקה.

(ג)

לעניין סעיף זה, ”ריבית פת״ם“, לגבי כספים שהופקדו ביום פלוני – הריבית שבנק ישראל הודיע באותו יום כי ישלם בדולרים מיום העסקים השני שלאחר אותו יום, על פקדונות בדולרים לששה חדשים, שמפקידים אצל תאגידים בנקאיים מכספי פקדונות תושב כמשמעותם בהיתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978; אם לא ניתן לקבוע שיעור ריבית כאמור, יקבע נגיד בנק ישראל את שיעור הריבית; לענין זה, ”יום עסקים“ – יום עסקים במטבע חוץ בבנק ישראל לעסקאות בין בנק ישראל לתאגידים בנקאיים.

6.

דין סכומים שגוייסו בהנפקה מזכה

(א)

סכומים שהוציאה חברה זכאית מתוך סכום ההשתתפות במחקר, לצורך ביצוע המחקר, כולל הפרשי ההצמדה שנצברו עליהם, לא יותרו לה בניכוי לענין קביעת הכנסתה החייבת; לענין סעיף קטן זה יראו כל סכום שהוציאה החברה לביצוע המחקר מכספי הפקדון, כאילו חלק יחסי ממנו שהוא כיחס שבין סך כל סכום ההשתתפות במחקר לבין סך כל התמורה שנתקבלה ממכירת יחידות ההשתתפות, הוא סכום ההשתתפות במחקר.

(ב)

סכום השתתפות במחקר לא ייחשב כהכנסה בידי החברה שהנפיקה הנפקה מזכה.

(ג)

הפרשי הצמדה שמשלם החשב הכללי בשל חלק הפקדון באוצר שאיננו סכום השתתפות במחקר יהיו חייבים במס, ואילו הפרשי ההצמדה בשל חלק הפקדון שהוא סכום השתתפות במחקר יהיו פטורים ממס.

(ד)

דין סכום השתתפות במחקר, לענין חוק המיסוי בתנאי אינפלציה, כדין סכום השתתפות של אדם אחר במימון מחקר כאמור בסעיף 20א לפקודה, ואולם –

(1)

על אף האמור בתוספת השניה לחוק המיסוי בתנאי אינפלציה, כל עוד הסכום האמור הוא בפקדון באוצר הוא יהיה נכס בלתי מוגן;

(2)

על אף האמור בתוספת הראשונה לחוק המיסוי בתנאי אינפלציה, הפרשי הצמדה על סכום הפקדון באוצר ייווספו להון העצמי, מתחילת שנת המס שלאחר השנה שבה הוצאו לצורך ביצוע המחקר והקטינו את ההון העצמי.

(ה)

חברה שאילולא היו לה הכנסות שמקורן בפקדון באוצר היתה בגדר חברה תעשייתית לעניין חוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969, יראוה כחברה תעשייתית גם כשיש לה הכנסות כאלה, וזאת על אף הוראות החוק האמור.

(ו)

בחברה בהשקעת חוץ גדולה כמשמעותה בסעיף 53ח לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 (להלן – חוק לעידוד השקעות), תחול, לענין הטבות חלופות לפי סעיף 53יז לחוק האמור, ועל אף האמור בכל דין, הוראה זו: סכומים שהוציאה החברה לביצוע מחקר מתוך סכום השתתפות במחקר שבפקדון, לרבות הפרשי הצמדה שנצברו עליהם, ייחשבו כהון עצמי החל משנת המס שלאחר השנה שבה הוצאו והקטינו את הרווחים הראויים לחלוקה.

(ז)

בחברה בהשקעת חוץ כמשמעותה בסעיף 53ח לחוק לעידוד השקעות, שחלות עליה הוראות סעיף 53י לחוק האמור, לא יראו את חלק הפקדון באוצר שהוא סכום השתתפות במחקר, כנכסים שוטפים לעניין ההפרשה לייצוב הון על פי סעיף 53י האמור, ואילו סכום הערך הנקוב על איגרת החוב שביחידת ההשתתפות והפרשי ההצמדה שנצברו עליו ייחשבו כהתחייבות שוטפת.

7.

הדין בהנפקה מזכה באמצעות חברת בת

נעשתה הנפקה מזכה באמצעות חברת בת של חברה זכאית, יחולו הוראות אלה:

(1)

יראו את הסכומים שגוייסו בהנפקה והופקדו בפקדון באוצר כאילו גוייסו והופקדו בידי החברה הזכאית;

(2)

יראו את הסכומים שהוחזרו לחברת הבת מתוך כספי הפקדון, לרבות הריבית והפרשי ההצמדה עליהם, כאילו הוחזרו במישרין לחברה הזכאית;

(3)

יראו את הוצאות ההנפקה כאילו הוצאו בידי החברה הזכאית;

(4)

הוראות חוק המיסוי בתנאי אינפלציה לא יחולו על חברת הבת, ויראו את הונה של חברת הבת כאילו הוא חלק מהונה של החברה הזכאית;

(5)

יראו דיבידנד, ריבית ותמלוגים שמשלמת חברת הבת בשל נייר ערך שמקורו ביחידת השתתפות בהנפקה מזכה, כאילו שולמו בידי החברה הזכאית.

8.

תמלוגים בעד היתר ייצור בחו״ל

(א)

חברה זכאית שקיבלה היתר מהרשות המוסמכת לייצר מוצרי מחקר מחוץ לישראל תשלם לאוצר המדינה תמלוגים בשיעור כמפורט להלן מסכום התמורה הכוללת שנתקבלה בשנת מס פלונית ממכירת כלל מוצרי המחקר בישראל ומחוצה לה בניכוי התמורה שנתקבלה באותה שנה ממכירת מוצרי המחקר או חלקיהם שיוצרו בישראל; לענין זה לא יובאו בחשבון ההוצאות וההכנסות משירותי שיווק והחזקה כפי שתגדירם הרשות המוסמכת:

(1)

בשל היתר לייצר מחוץ לישראל בין 5% לבין 20% מכלל עלויות הייצור של מוצרי המחקר – 5%;

(2)

בשל היתר לייצר מחוץ לישראל בשיעור העולה על 20% מכלל עלויות הייצור של מוצרי המחקר – שיעור העולה על 5% כפי שתקבע הרשות המוסמכת.

(ב)

התמלוגים ישולמו עם הגשת הדו״ח לשנת המס על פי סעיף 131 לפקודה, ודינם, לענין תשלום במועד וגבייה, כדין המס.

9.

חובה להמציא ידיעות

חברה זכאית שקיבלה אישור לביצוע מחקר, תמציא לרשות המוסמכת, בהתאם לדרישתה, ידיעות, מסמכים וראיות אחרות, בקשר לביצוע המחקר, קיום תנאי האישור, פרטי הייצור בישראל ומחוצה לה, הסכומים שקיבלה מההנפקה המזכה ואופן השימוש בהם והתמורה שקיבלה ממכירת מוצרי המחקר.

10.

הדין כאשר לא קויימו תנאי האישור

(א)

(1)

קבעה הרשות המוסמכת שסכום שגייסה חברה זכאית באמצעות הנפקה מזכה לא הוצא כולו או חלקו לביצוע המחקר המדעי, או הוצא שלא בהתאם לתנאי האישור, יראו סכום כאמור כהכנסה חייבת בידי החברה הזכאית, ששיעור המס החל עליה הוא 100%, ללא זכות לפטור, לניכוי או לקיזוז כלשהם, ומועד תשלומו, לענין קביעת ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א לפקודה, הוא יום ההפקדה בפקדון של הסכומים שגוייסו.

(2)

קבעה הרשות המוסמכת שחברת בת לא הפקידה בפקדון סכום שגייסה בהנפקה מזכה, כולו או חלקו, תוך שבעה ימים מיום גיוסו, או לא העבירה לחברה הזכאית מיד סכום כלשהו שהוחזר לה מתוך הפקדון לצורך שימוש בו לביצוע המחקר, או לא שילמה לבעל ניירות ערך סכומים שקיבלה לשם כך מהחברה הזכאית, מיד עם קבלתם – יחולו לגבי סכומים כאמור הוראות פסקה (1).

(ב)

(1)

קבעה הרשות המוסמכת שחברה זכאית לא ייצאה מוצרי מחקר בהיקף שהתחייבה לגביו כאמור בסעיף 2(ב)(4), תהא החברה חייבת לשלם לפקיד השומה שיעור כמפורט להלן מסכום ההשתתפות במחקר, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א לפקודה, כאילו היה מס שמועד תשלומו הוא יום ההפקדה בפקדון של הסכומים שגוייסו:

השיעור שלא ייצאה לעומת התחייבות היצוא	שיעור התשלום מסכום ההשתתפות במחקר
(א) מ־1% עד 25%	5%
(ב) מעל 25% עד 50%	25%
(ג) מעל 50% עד 65%	50%
(ד) מעל 65% עד 85%	75%
(ה) מעל 85% עד 100%	100%

(2)

על אף האמור בפסקה (1) רשאית הרשות המוסמכת לפטור מהתשלום שעל פי הפסקה האמורה אם החברה הזכאית הוכיחה להנחת דעתה של הרשות המוסמכת שלא ייצאה את מוצרי המחקר בהיקף שנקבע באישור בגלל סיבות שאינן תלויות בה.

(ג)

ריבית והפרשי הצמדה כאמור בסעיף קטן (ב) יותרו בניכוי לעניין קביעת הכנסתה החייבת של החברה הזכאית.

(ד)

על קביעת הרשות המוסמכת לפי סעיף זה תימסר הודעה בכתב לחברה הזכאית.

11.

ערר על החלטת הרשות המוסמכת

החולק על החלטתה של הרשות המוסמכת על פי סעיפים 2 או 3 או על קביעתה לפי סעיף 10 רשאי לערור לפני שר האוצר ושר התעשיה והמסחר או מי שהם הסמיכו, תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה על ההחלטה או הקביעה; הערר יהיה מנומק.

12.

תחולת הוראות הפקודה

הוראות הפקודה בדבר סמכות להשיג ידיעות, אכיפת תשלומים ועונשין והוראות חלק י״ב לפקודה, יחולו לענין חוק זה.

13.

ביצוע ותקנות

(א)

שר האוצר ושר התעשיה והמסחר ממונים על ביצוע חוק זה ורשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

(ב)

שר האוצר רשאי לקבוע, בין דרך כלל ובין להנפקה מזכה פלונית, הוראות בדבר תנאי הפרעון של איגרות החוב.

14.

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.

15.

תחולה

תחולתו של סעיף 14 משנת המס 1983 ואילך.

נתקבל בכנסת ביום כ״ב בכסלו התשמ״ד (28 בנובמבר 1983).

יצחק שמיר
ראש הממשלה
יגאל כהן־אורגד
שר האוצר
חיים הרצוג
נשיא המדינה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.