השלמה מההשמטות (סימן א)

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים "אֶת "הַשָׁמַיִם "וְאֶת "הָאָרֶץ רָאשֵׁי תֵיבִין אהו"ה דְבֵּיהּ אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָ'א א"ה בֵּיה אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָא וָ"ה בֵּיה אִתְבְּרִיאַת (אתבריאו) אַרְעָא וְכָל מָה דְּאִית בָּהּ וְהוּא יָהִיב תִּיאוּבְתָּא בְכָל אִילָנִין וְעִשְׂבִּין דִּי בְּאַרְעָא וְהוּא מָה שֶׁאָמְרוּ אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב מִלְמַטָּה שֶׁאֵין מְמוּנֶה עָלָיו מִלְמַעְלָה וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ שְׁמָכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ גְדָל שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל"ח) הֲיָדַעְתָּ חוּקוֹת שָׁמַיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָּאָרֶץ: (עד כאן מההשמטות):


השלמה מההשמטות (סימן ב) מַתְנִיתִין קְטוּרֵי רָמָאֵי הוֹרְמָנֵי דְבּוּרְיְירֵי קְרִיבוּ שְׁמָעוּ מָאן מִנְּכוֹן דְסָלִיק וְנָחִית מָאן כְּנַשׁ רוּחָא בִּידוֹי יְקוּם וְיִנְדַּע בְּשַׁעְתָּא דְסָלִיק בִּרְעוּתָא דְרֵישָׁא חִיוָרָא לְמֶעְבָּד יְקָרָא לִיקָרֵיהּ סָלִיק חַד טְהִירוּ סְתִימוּ בְּרִישָׁא דְכֹלָא נָשָׁב בָּהּ וְאַפִּיק קוּמְרִין טְהִירִין מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא כֹּלָּא וּסְלִיקוּ וְנַחְתוּ וְאִתְעֲבִיד כֹּלָּא חַד וְהַהוּא טְהִירוּ סְתִימוּ כַּד נָשִׁיב בָּהּ וְאַנְהִיר אִקְרֵי אהי"ה הַהוּא טְהִירוּ סַלְקָא וְנַחְתָא וְזָרִיק זִיקִין נְצִיצִין וְאַנְשִיב בָּהּ (ואפיק בה) וְאַפִּיק חַד חֵילָא טְמִירָא וְאִיקְרֵי שְׁמֵיהּ אֲשֶׁר אהי"ה בִּגְלִיפוּ טָמִיר וְסָתִים אִינוּן קוּמְרִין טְהִירִין דְּאִתְחַבְּרוּ מִגּוֹ חַד טִינָרָא סָתִים נָפְקֵי (נפקו) בְּגִלּוּפָא בְּחֵילָא דְּהַהוּא טְהִירוּ עִלָּאָה וְאִיקְרֵי יהו"ה.

תּוּ נָשִׁיב בָּהּ וְאַפִּיק זִיקִין נְצִיצִין זַרְקִין לְכָל עֵיבָר וְאַפִּיק חַד חֵילָא טְמִירָא נָצִיץ לְכָל סְטָר וְאִיקְרֵי א"ל (חסד). תּוּ הַהוּא טְמִירָא טְהִירוּ סָתִים נָשָׁב בָּהּ וְסַלְקָא וְנַחְתָּא וְסַלִּיק בְּאֶלֶף וּמָאתָן קִיטוּרִין דְנוּרָא וְאַפִּיק חַד חֵילָא טְמִירָא וְאִיקְרֵי אֱלֹהִים וְדָא גְבוּרָה. מֵהַאי מִתְפַּשְּׁטָן חֵילִין טְמִירִין לַהָטִין לְכָל סְטָר מִנְּהוֹן דִּי מִתָקְנָן בְּתִיקוּנֵי יֵאוֹת וּמִנְהוֹן דִּי מִתָקְנָן בְּתִיקוּנֵי אַחֲרָא.

תּוּ נָשִׁיב בָּהּ וְאַפִּיק חַד חֵילָא טְמִירָא דְאִיתְקְרֵי יהו"ה מִדַּת רַחֲמִים וְאִקְרֵי שָׁמַיִם (תפארת), וְקַיְימָא בֵּין תְרֵין חֵילִין דְאִיקְרוּן צבאו"ת מֵהַאי נָפְקַן (נפקו) (נפרקו) כָּל חֵילִין וְכָל מַשִׁירְיָין עִילָאִין כָּל חַד וְחַד לִזְנֵיהּ לְקַיְימָא וּלְהַנְהַגָא עָלְמִין עָלֵיהּ כְּתִיב (תהלים פ"ד) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בוֹטֵחַ בָּךְ: (עד כאן מההשמטות)


השלמה מההשמטות (סימן מ"ב) (חלק א דף מח ב)
רַבִּי חֲנִינָא פָּרִישׁ כָּל חַד עַל קִיוּמָא. שָׂשׂוֹן חַד. שִׂמְחָה תְרֵין. חָתָן תְלָת. כַלָּה אַרְבַּע. גִּילָה דִּיצָה אַהֲבָה אַחְוָה שָׁלוֹם וְרֵיעוּת י' כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שְׁבָּהֵן נִבְרָא הָעוֹלָם. ע"כ: (עד כאן מההשמטות)


השלמה מההשמטות (סימן מ"ג) (חלק א דף מט א):
ס"א יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע דְּאִיהוּ חֶדְוָה וְאַיְיתֵי לָהּ לְגַבֵּיהּ, וּלְעֵילָא סִטְרָא דְּצָפוֹן מַמָּשׁ דְּאִיהוּ חֶדְוָה בְּלֹא זוֹהֲמָא דְיֶצֶר הַרָע אֲחִיד בֵּיה (נ"א בה). בְּקַדְמִיתָא דִּכְתִיב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וּלְבָתָר וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי וְאִתְיְּיהִיבַת בֵּין יְמִינָא לִשְׂמָאלָא (נ"א ושמאלא) (לאתזנא) וְעַל דָא וַיּיִצֶר (יי אלהים שם מלא לגבי תרין סטרין אלין. את האדם וכו') (עד כאן מההשמטות)



השלמה מההשמטות (סימן מ"ד) (חלק א דף מט א) אָמַר לֵיהּ (שיר השירים ז') לְכָה דּוֹדִי נֵצֶא הַשָּׂדֶה לְכוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטָיֵּיל וְאַל אֶשֵׁב תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד וּמָאי ל"ב אָמַר לֵיהּ, אִם כֵּן בֵּן זוֹמָא מִבַּחוּץ וְאַתָּה עִמּוֹ ל"ב הוּא (והוא) שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם וְהָיוּ סְתוּמִים וּבָהֵם נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמָאי שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם אָמַר לֵיהּ לֵ"ב נְתִיבוֹת מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי חֲדָרִים וּמִנְיָן הַחֲדָרִים לֵ"ב. וּלְכָל אֶחָד מִן הַחֲדָרִים יֶשׁ נָתִיב נָאֶה לְמֶלֶךְ זֶה לְהִכָּנֵס (הכל) בְּחֲדְּרוֹ עַל דֶּרֶךְ נְתִיבוֹת. אָמַר, לֹא נָאֶה לוֹ שֶׁלּא לְגַלּוֹת פְּנִינָיו וּמִשְׁכְּנוֹתָיו וּגְנָזָיו וְחֲמוּדוֹתָיו. אֲמַרְתָּ לא. מָה עָשָׂה, נָגַע בְּבַת וְכָּלַל בָּהּ כָּל הַנְתִיבוֹת וּמַלְבּוּשֵׁיהָ וְהַרוֹצֶה לְהִכָּנֵס (ס"א להסתכל בעיניה) בִּפְנִים, יִסְתַּכֵּל הֵנָּה. וּנְשָׂאָה לַמֶּלֶךְ.

גַּם נִתָּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה. וְלִפְעֲמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ בְּאַהֲבָתוֹ, (בת) אֲחוֹתִי כִּי מִמָקוֹם אֶחָד הָיוּ וְלִפְעֲמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ בִּתִּי, כִּי בִּתּוֹ הִיא. וְלִפְעֲמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ אִמִּי. וְעוֹד כִּי אֵין דִּין אִם אֵין חָכְמָה, שֶׁהֲרֵי נֶּאֱמַר (מלכים א' ה') ויְיָ נָתַן חָכְמָה לִשׁלֹמֹה. וְאַחַר כָּךְ דָן אֶת הַדִּין עַל מַתְכּוּנְתּוֹ דִּכְתִיב (מלכים ג') וַיִּשְׁמְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט וְגוֹ' כִּי רָאוּ כִּי חָכְמָה אֱלהִים בְקִרְבּוֹ וְגוֹ'.

וּמָה חָכְמָה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹמֹה. שְׁלֹמֹה נָשָׂא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדְּאַמְרִינָן, כָּל שְׁלֹמֹה שְׁבְּשִׁיר הַשִׁירִים קֹדֶשׁ, לְבָד מֵאֶחָד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְשִׁמְךָ כִּשְׁמִי, אֲשִׂיא לְךָ בִּתִּי. וְהָא נְשׁוֹּאָה הִיא, אָמַר לֵיהּ, בְּמַתָּנָה נְתָּנָה לוֹ הַשֵׁם. וַיְיָ נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וְלָא פֵּירַשׁ. וְהֵיכָן פֵּירַשׁ, לְהַלָן. כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלהִים בְקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט (נ"א ומאי משפט אלא כל זמן שאדם עושה משפט חכמת אלחים בקרבו) וּמָאי לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, הֱוִי אוֹמֶר שְׁאוֹתָה חָכְמָה שְׁנְתָנָה אֱלהִים וְשְׁהִיא עִמּוֹ בְּחֲדְּרוֹ, הִיא בְקִרְבּוֹ. זֹאת עוֹזְרָתוֹ וּמְקַרְבָתוֹ וְאִם לָאו מַרְחֲקַתוֹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא מֵיָסְרָתוֹ דִּכְתִיב (ויקרא כו) וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אֲנִי: (עד כאן מההשמטות)