התורה והמצוה על שמות כג יג

<< | התורה והמצוה על שמותפרק כ"ג • פסוק י"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ג, י"ג:

וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ׃



פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כג יג:

רכ. ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו כבר בארתי בפ' בא [על פסוק והיה לכם למשמרת] שהשמירה יאמר על הגדר והסייג שעושים אל המצווה לבל יפגע במצווה גופא. הרי צוותה תורה לעשות משמרות וסייגים. מזה למדו לאסור את השבותים שהם סייג בל יפגע במלאכה גופא. ובשבת (דף יח) לרבות שביתת כלים.

ובילקוט ראיתי דברים נוספים במכלתא זו, וזו לשונו. לפי שהוא אומר ושמת את השלחן, אם שינה עובר בלא תעשה, לכך נאמר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו [והביא זה הרמב"ן בסוף ספר המצוות]. רבי מאיר אומר, לעשות דברי תורה עליך כחוב [רצונו לומר שתשמרו ללמוד מה שאמרתי אליכם. וכמו שאמרו שמרם בתוך לבבך (משלי ד). וכמו שכתבתי בפי' משלי ובספרא בכמה מקומות שבא השמירה על הלמוד]. רבי אלעזר אומר, לעשות מצוות עשה ומצוות לא תעשה. [הוא כמאן דאמר דהשמר דעשה נמי לאו הוא]. רבי אליעזר בן יעקב אומר, אין לי אלא מה שפרט הכתוב, שאר דקדוקי הפרשה מנין. תלמוד לומר ובכל אשר אמרתי אליכם.

וכפי הנראה היה להם עוד מכלתא בפני אחרים בפסוקים אלה. שכן ברמב"ם בסה"מ (עשה קלד) מביא לשון מכלתא על מה שנאמר כן תשעה לכרמך לזיתך, והלא הכרם והזית בכלל היו, ולמה יצאו, להקיש אליהם, מה כרם מיוחד שהוא בשעה ועוברים עליו בל"ת, ושם מפרש דברי המכילתא ולא נמצא בנוסחתנו.

רכא. ושם אלהים אחרים לא תזכירו פעל זכר בקל מציין הזכירה בלב [ אם לא כשכפל זכור אל תשכח. וכמו שאמרו בספרא ( בחקותי ב ) עיין בפי' שם]. ובבנין הפעיל מציין הזכירה בפה. בין בפני עצמו בין לפני אחרים. ועל כן במה שאמר לא תזכירו, היינו שלא ישבעו בשמם ושלא יעשנו בית ועד שכל זה נכלל בלשון זה.

ובסנהדרין (דף סג) לא תזכירו שלא יאמר לחברו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית. ולא ישמע על פיך, שלא ידור בשמו ולא יגרום לאחרים שידורו בשמו. מה שאמרו שלא ידור נשמע גם מלשון לא תזכירו בהפעיל. רק מה שאמרו שלא יגרום לאחרים נשמע מלא ישמע על פיך. כמו שאמרו בבכורות (דף ב ע"ב) ועיין בתוס' סנהדרין שם ועיין בסמ"ג סי לב.

ומה שאמרו ר' נתן אומר, מובא בסנהדרין (דף קט). ומה שמאר רבי אומר, בעבודה זרה (דף מה). ובתמורה (דף כח) למד מן ואבדתם את שמם. ומה שאמר עבודה זרה נקראת בלשון מגונה וכו', התבאר בפרשת קדושים ( קדושים ז ). עיי"ש.





קיצור דרך: mlbim-jm-23-13