כְּשֶׁאָדָם מִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וְצַעֲרוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתְוַדֶּה וּמִתְחָרֵט עַל גֹּדֶל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם, אָז גַּם הַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ מְפָרֶשֶׁת לְפָנָיו שִׂיחָתוֹ וְצַעֲרוֹ. כִּי כָּל פְּגָם וּפְגָם בְּנִשְׁמָתוֹ פָּגַם אֶצְלָהּ, כִּבְיָכוֹל, וְהִיא מְנַחֶמֶת אוֹתוֹ שֶׁיְּבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים (שָׁם, סִימָן רנ"ט).