קטגוריה:הושע י י
נוסח המקרא
באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם [עונתם]
בְּאַוָּתִי וְאֶסֳּרֵם וְאֻסְּפוּ עֲלֵיהֶם עַמִּים בְּאָסְרָם לִשְׁתֵּי עינתם [עוֹנֹתָם].
בְּאַוָּתִ֖י וְאֶסֳּרֵ֑ם וְאֻסְּפ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ עַמִּ֔ים בְּאׇסְרָ֖ם לִשְׁתֵּ֥י עינתם עוֹנֹתָֽם׃
בְּ/אַוָּתִ֖/י וְ/אֶסֳּרֵ֑/ם וְ/אֻסְּפ֤וּ עֲלֵי/הֶם֙ עַמִּ֔ים בְּ/אָסְרָ֖/ם לִ/שְׁתֵּ֥י עינת/ם [עוֹנֹתָֽ/ם]׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"באותי" - מלשון תאוה ורצון
"ואסרם" - מלשון יסורין
"באסרם" - ענין קשירה
"עוונותם" - כמו מעניתם והוא הקו שיחרוש החורש באורך השדה וחוזר ועושה אחר כמוהו וכן עד כלות השדה כמו האריכו למעניתם (תהלים קכט)
מצודת דוד
"באסרם" - בעת אאסור אותם לשתי מענות המחרישה לחרוש שתיהן יחד לא כדרך החורשים אחת אחת ר"ל כשאביא עליהם רעה כפולה ומרובה
"ואספו" - עובדי כוכבים רבים יתאספו לבוא עליהם למלחמה
"באותי ואסרם" - ברצוני ליסרם וכן אייסרם באמתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ואסרם". שרשו יסר ודגש הס' לחסרון יו"ד פ"א הפעל:
"עונתם". כמו מעניתם (תהלות אות מ"מ קכ"ט) הקו שיחרוש החורש:
- פרשנות מודרנית:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כשאחדות ישראל מונעת תיקון, התיקון בא מהגויים
הושע הנביא הוכיח את בני ישראל על כך שהם נמנעים ממלחמה בבני עוולה , ואז אמר:
(הושע י י): "באותי ואסרם, ואספו עליהם עמים, באסרם לשתי עינתם"(קרי: עונתם).
באוותי = ברצוני (ה' הוא המדבר);
ואסרם = מהשורש יסר , מלשון מוסר ותוכחה;
באוותי ואסרם = כשרציתי לייסר, להוכיח אותם על עוונותיהם -
ואוספו עליהם עמים = הם עצמם לא הוכיחו את הפושעים, ולכן נאלצתי לאסוף גויים אחרים שייסרו אותם.
באסרם = מהשורש אסר , קשר;
עינתם = מהמילה עַיִן , שמשמעה עין ממש או טבעת בדמות עין, שבה היו קושרים ומחברים את הבהמה;
באסרם לשתי עינתם = כשקשרו וחיברו שתי בהמות זו לזו, בעיניהן או בטבעותיהן.
"כשרציתי לייסרם ולהוכיחם", כך אמר ה', "התקבצו עמים זרים להילחם בהם, כי הם קשרו וחיברו את עצמם זה לזה כמו שמחברים שתי בהמות החורשות יחד; ומרוב אחדות שהיתה ביניהם, הם לא מתחו ביקורת זה על זה, ולכן נאלצתי להביא גויים שיעשו זאת".
אחדות היא תכונה מבורכת כאשר העמים המאוחדים ממלאים את התפקיד שה' קבע עבורם, כפי שממשיך ומסביר הנביא בפסוק הבא, הממשיך את משל הבהמות החורשות ( פירוט ).
ראו גם: רעיון דומה בספר ירמיהו .
פירושים נוספים
הפסוק קשה, כל הפירושים שהוצעו עבורו לא מסבירים אותו בצורה "חלקה".
באסרם לשתי עינתם
1. פירשנו את הפסוק לפי גירסת הכתיב - עינתם - מלשון עין: " "באסרם לשתי עונותם - לפי שדימה אותם לעגלה, כמו שנאמר אחריו "אפרים עגלה מלומדה", לכך דימה יסוריהם לפרה שמייגעין אותה בחרישה ואסרוה בעול המחרישה, וסימלוני העול נוקבים ויורדים אחד מכאן ואחד מכאן אצל שני עיני השור; וכן תרגם יונתן: כמיסר פדנא על תרתין עינוהי פדנא צמד בקר" " (רש"י) .
2. אך גירסת הקרי היא עונתם , מלשון מענית (= תלם); גם לפי פירוש זה אפשר לפרש את הפסוק באותו אופן: " "באסרם לשתי עונותם - כמו שאוסרים השוורים לחרוש: עונותם - כמו מעניתם והם חרישות השדה הנקראות גדודים ותלי העפר מזה ומזה נקראו תלמים. והנה דמה יהודה ואפרים לשתי פרות חורשות ואמרתי שיחרשו טוב וחרשו רע והם אסרו עצמם זה בזה והתחברו זה לזה לעשות הרע בעיני השם. ואסרם לשתי עונותם היה כשנתחתן יהושפט עם אחאב מלך ישראל ועשה יהורם בנו הרע בעיני ה' והלך בדרכי מלך ישראל ובימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וכן עשה אחזיה בנו" " (רד"ק)
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-06-03.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "הושע י י"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.